זה ידוע כי אנו כיהודים, נחשפנו לרדיפות אינסופיות בכל קצוות העולם כולו.
אחד האירועים במהלך ההיסטוריה בו נחשפו היהודים לניסיון השמדה כולל התרחש במהלכה של מלחמת העולם השנייה.
מדובר בתקופה חשוכה, אשר קשה מאוד לעיכול והבנה לכל אדם, לא רק לאדם יהודי.
העדויות למעשים אשר אליהם נחשף העם היהודי ולהשמדה ההמונית של מיליוני אנשים במהלכה של אותה מלחמה ברוטאלית הינם בלתי נתפסים.
נדמה כאילו מדובר בחלום רע שלא ייתכן כי התרחש במציאות וכי לא אפשרי כי מעשים וזוועות מעין אלה התרחשו בעולם בו אנו חיים.
אולם לצערנו הרב, העובדות מציינות מציאות אחרת, מציאות קשה אשר מכריחה אותנו להביט אל אותם זמנים טרופים, אל האמת ולנסות למנוע התרחשות עתידית כזאת.
כאן באה לידי הביטוי החשיבות של הזיכרון, של העברת הדברים והאירועים לדורות הבאים אחרינו.
השמדת עם, שואה, ניצולים, גטאות, מחנות השמדה.
מדהים איך שמאחורי מילים כאלה בודדות מסתתרים זיכרונות ואירועים קשים ומצמררים.
קיימות עדויות מצמררות רבות בהן תועדו ניצולי שואה אשר מספרים את כל מה שעבר עליהם באותה תקופה, במלחמת העולם השנייה.
הדרך לתעד זיכרונות אלה על מנת לשמור עליהם, על מנת להעביר אותם הלאה אל העתיד בצורה ברורה וחד משמעית, הינה על ידי איסוף של כל אותן העדויות והמסמכים, אחרי שכל אותם ניצולי שואה אשר מהווים עדויות חיות ונושמות של המלחמה, יחלפו מן העולם.
חשוב מאוד כי נדע שאירועים כאלה התרחשו. חשוב מאוד כי העולם כולו יהיה ער למעשים אלה שהתרחשו לעם היהודי, כדי למגר אמירות מרושעות של אנשים שטוענים כי השואה היא פרי המצאתו של העם היהודי ולא התרחשה כלל.
חשוב שנבין כי אירועים כאלה עדיין יכולים להתרחש, שוב ושוב.
אם לא נזכור מה היה בעברינו הרי שלא ממש נוכל להפיק לקחים ולהישמר מחזרה של אירועים כאלה בעתיד.
