לא עוברים שבועיים, מתחילים לשמוע צעקות מהדירה שלהם. כל יום יותר חזקות. יום אחד חצי מהסרוויס עם הציורים הסיניים עף דרך החלון החוצה, מוריד נחיתה באמצע הכביש.
וכמו שהספלים והצלחות שבורים על הכביש, ככה הלב שלנו שבור איך מתחרבנים להם שם למעלה הנישואים שלהם.
יום אחד, אולי פחות מחודשיים אחרי החתונה השניה שלהם, נפתחת הדלת בקפה של היווני ומי עומד בדלת אם לא דמיקולו הז מוסיי.
מגולח עלא=כייפאק, מעיל עור לבן חדש עם פרח אדום בחור של הכפתור.
יאללה יא ג’מעה, הוא אומר, תגידו מברוק.
מברוק מברוקיין, אומרים לו, אבל על מה מברוק?
הבנאדם חופשי, צוחק מוסיי, חופשי כמו ציפור. עכשיו אני חוזר מהרבנות, גמרנו את כל הענינים.
הנבנאדם רווק! ואם אתם שומעים על משהו פנוי להרמה, רק תשימו פה את השם והכתובת, מוסיי אלקבינו או-דה-ליין. זהו זה יא ג’מעת אל חייר, הבנאדם מתחיל עכשיו חלקרוע את החיים שילך עשן מכל הצדדים.
בהתחלה באמת יוצא הרבה עשן. אבל רק נגמר קצת העשן רואים את הפרצוף יום-הכיפור של מוסיי. וואלאק יא מניאק, שואלים אותו, מה יש לך מה?
אין לי אשה! מילל מוסיי.
בחייאתק, תפסיק לזבל, אומרים לו, האלמנה הזאת, מה שמה, שגרה על-יש הדואר, זה לא אשה? והרומניה השמנה, שכל בוקר יוצאת בשקט מהבית שלך, זה לא אשה? והקסקוסה הזאת מאשקלון שצועקת בלילה “יופי מוסיי, יופי מוסיי!” זה לא אשה?
זה נכון, אומר מוסיי ומסתכל עלינו עם עיניים של תשעה באב, אבל חנונה יש רק אחת.
תביאו תריסר רומניות שמנות ומאה צועקות מאשקלון, לא שוות ביחד את האצבע הקטנה של חנונה. אולי אתם הולכים לדבר איתה?
לדבר עם מי? שואלים אותו.
עם חנונה, אומר מוסיי.
מה נדבר אתה? שואלים אותו.
תגידו לה אומר מוסיי, תגידו לה מוסיי שבור עליך ביום, חולם עלייך בלילה, תגידו לה גם כן כל בחורה שיושנת בלילה אצל מוסיי אומרת לו בבוקר תגיד, איזה חלומות יש לך שאתה כל הלילה צועק חנונה, חנונה? וגם כן תגידו לה שמוסיי אומר חלאס, נשכח את הדברים הלא-יפים, ושהיא תהיה אצלי מלכה. אז מישהו הולך לדבר איתה?
חברים זה חברים. אפילו שיש לך עסק עם הדמיקולו הזה, שכמה שבועות אחרי שדופק את הסרוויס עם הציורים הסיניים דרך החלון ישר לאמצע הכביש, ויחד עם הכלים נשברת גם החתונה – כבר רוצה להתחתן בחזרה.
טייב, הולכים לחנונה ואומרים לה תראי איך הגבר נגמר כמו נר חנוכה. שייגמר היא אומרת, לא רוצה לשמוע ממנו.
לוקח לנו אולי שבוע עד שנשברת ואומרת טייב, עכשיו באמת הפעם האחרונה שאני נותנת לו שאנס.
יאללה שיבוא כבר פה ויראה את הפרצוף הדפוק שלו.
כמו שגומרת להגיד את זה אנחנו מורידים צלצול לפקה של היווני ואומרים למוסיי, יאללה יא מופרע, תזיז את העראק שלך הצידה ותקפוץ לפה, פתחנו לך את הדלת אצל חנונה.
יא אללה שלי! כמו פגז הוא מגיע ונוחת על חנונה.
חצי שעה שלה עומדים אלה ומתנשקים ובוכים ובוכים ומתנשקים.
אחר-כך לוקחים טקסי להירשם לנישואין. שבועיים אחר-כך אנחנו מקבלים הזמנה בדואר, נייר ורוד, אותיות כסף בולטות.
בנינו היקרים חנה ומה מתחתנים עוד פעם בשעה טובה. החופה באולם “שמחות יפו”. כבודו מוזמן.
על החתום ההורים המאושרים של צד אלך וצד בית.
