יש אלוקים בהתאגרפות בין אלוקים לבין (להבדיל) פרעה מלך מצרים, הובס פרעה לאחר 10 מכות קשות וחזקות. מה שלא מובן לחלוטין למה היה אלוקים צריך עשר מכות כדי להביס את פרעה וכי במכה אחת לא יכל לגמור איתו ועם כל עמו? האם פרעה היה כה חזק עד שרק לאחר 10 מכות הצליח אלוקים להביס אותו ולהכריחו לשלוח את בני ישראל? גם לאחר התבוסה המשיך פרעה לרדוף עד שהוכה בים סוף. האמנם אי אפשר היה לגמור עם פרעה אחת ולתמיד?
בפרשת השבוע אנו רואים 7 מתוך עשרת המכות, אך במבט מעמיק נראה שאלו היו לא סתם מכות בשביל להרוג או להכניע את המצרים , אלא, היתה במכות סיבה מיוחדת. אם נשים לב נראה שבמכות האחרונות מוזכר כמה פעמים “למען תדע ! - כי אין כה’ אלוקינו”, “למען תדע ! כי אין כמוני בכל הארץ” ועוד.
מטרת המכות היתה בעיקר כדי להביא את פרעה להכרה בה’ – שם “הויה”. פרעה ידע שישנו אלוקים כאשר הגיע יעקב למצרים בירך אותו : “אלוקים יענה את שלום פרעה, פרעה לא אמר אני לא מכיר אותו! אבל כאשר משה בא ואמר: ה’ אמר לשלוח את בני ישראל, עונה פרעה : “לא ידעתי את ה’. פרעה, הסוגד לטבע ולכוחות הטבע מאמין שישנו אלוקים שברא את העולם (אלוקים בגימטריה 86= הטבע), אמנם הוא יודע שהאלוקים נתן לטבע את הכוחות לשלוט על העולם ומכיוון שהוא - פרעה - המלך על מצרים ועל בני ישראל, באופן טבעי הוא השליט היחיד ואלוקים לא מתערב בעניניו, מכיון שהנהגת העולם היא על פי הטבע.
בא משה ואומר “ה’ אלוקי העברים” ישנו ה’ שהוא מעל לטבע וביכולתו להכריע את הטבע ומחובתך להישמע לו. עונה פרעה: את זה אני לא מכיר!, לא ידעתי את ה’ וגם את ישראל לא אשלח! כאן מתחיל מסע שכנוע של משה להבהיר לפרעה שעם כל הכבוד לו, לשריו ולחרטומיו, ישנו ה’ על טבעי שביכולתו להכריח את “הטבע” לצעוד לפי רצונותיו. שהוא ה’ על טבעי לחלוטין.
כדי להחדיר זאת במצרים החלו עשרת המכות, שכל אחת מהן ביטאה ביטול מסוים של “אלילות” מצרים, החל ממכת דם, בה היאור - מקור הפרנסה והאליל של מצרים, הוכה ונהפך לדם, המשך בצפרדעים ובכינים – בריות טבעיות העושות את רצון האלוקים עד שפתאום החרטומים קולטים ש”אצבע אלוקים היא”, אך פרעה עדיין לא השתכנע ואז מגיעות מכות נוספות שבהם מראה משה לפרעה “למען תדע כי אין כה’ אלוקינו” זהו ה’ והוא מנהיג את הטבע (אלוקינו) בשביל בני ישראל.
בהמשך, לא מסתפק בכך משה ומודיע לו שהמטרה היא שלא רק פרעה יידע ויחדיר זאת לליבו ולעמו שישנו ה’, אלא ו”למען ספר שמי בכל הארץ”. כמסופר במדרש שפרעה נשאר חי לאחר קריעת ים סוף והוא הקים את נינוה וכאשר אמר לו יונה הנביא שה’ אמר שעוד שלושה ימים נינוה נהפכת, מיד הוגיע פרעה לכל עבדיו ועמו לשוב בתשובה, בידעו שעם ה’ לא משחקים, בסרט הזה הוא כבר היה.
אנו, הקוראים פרשה זו , תפקידנו ללמוד מכך הוראה לחיי היום יום, לפעמים באופן טבעי המצב נראה “אבוד”, הכלכלה, הבריאות, הילדים כוו’. ויתכן שאכן לא רק שאנו רואים שחורות, אלא באמת כך הוא המצב. עלינו לדעת שמצב זה נעשה על ידי בורא העולם ומנהיגו ועלינו לראות איך פונים איליו “מעל לטבע” ומבקשים ממנו את בברכה “לסדר את (הטבע) העניינים” שגם אנו נחוש את הטוב שבהם.
גם היום ניתן לפנות אל הרבי מליובאוויטש ולבקש את ברכתו – ברכה מאת ה’, על ידי כתיבה בספרים הנקראים “אגרות קודש”. לאחר הכנה מתאימה, קבלת החלטה טובה (מעל לטבע שלנו) וקיום מצווה, נשב לכתוב לרבי על כל הקורה איתנו, נבקש ברכה ובעזרת ה’ נוכל לקבל את התשובה בשטח ולפעמים גם בדף בו הכנסנו את המכתב. לפרטים נוספים ניתן לפנות לבית חב”ד הקרוב למקום מגוריכם.
סיכום פרשת וירא: ביקור המלאכים, חורבן סדום ועמורה, לידת יצחק ונסיון העקידה
פרשת וירא ממשיכה את סיפור ברית המילה שערך אברהם אבינו, עליה קראנו בפרשת לך לך. היא מספרת על ביקור אלוקי; על חורבן סדום ועמורה, הערים המושחתות ביותר בהיסטוריה; ובסופה אנו קוראים על לידת יצחק ועל הרגעים בהם הוא הועלה כקורבן על המזבח.
לפניכם סיכום פרשת וירא:
שלושת המלאכים מבקרים את אברהם
היה זה היום השלישי לאחר ברית המילה, ואברהם אבינו ישב בפתח אוהלו כאשר בא אליו האלוקים לבקר את החולה. תוך כדי ההתגלות מבחין אברהם מרחוק בשלושה אורחים מתקרבים. הוא ממהר להתנצל לבורא העולם, ורץ לקבל את פני האורחים.
היו אלו מלאכים בדמות בני-אדם אך אברהם לא ידע זאת. לכל מלאך היתה שליחות משלו: האחד ריפא את פצע אברהם, השני בישר לו על לידת יצחק, והשלישי בא להחריב את סדום.
אברהם מציע למלאכים לרחוץ את רגליהם מאבק המדבר, לנוח את תחת העץ ולסעוד את ליבם. הם נעתרים לבקשה ואז מגלים לו את זהותם האמיתית. אחד האורחים מבשר לאברהם ושרה: בעוד שנה בדיוק יוולד לכם ילד.
שרה שומעת ומתפלאת: האם זקנים כמונו יכולים ללדת? ובורא העולם שואל את אברהם: מדוע צחקה אשתך? היפלא מה' דבר?
מהפכת סדום ועמורה
את שליחותם בבית אברהם סיימו המלאכים, והם ממשיכים אל השליחות הבאה: החרבת העיר סדום. כשאברהם שומע על החורבן הצפוי הוא מנסה לבטל את הגזירה. "אולי יש כמה צדיקים בתוך העיר" הוא פונה לבורא העולם, ומבקש כי בזכות זו תתבטל הגזירה. למרבה הצער, מתברר לאברהם כי בעיר סדום אין צדיקים שיגינו על העיר, וכי הגזירה נגזרה.
·בסדום פוגשים המלאכים את אחיינו של אברהם: לוט. הוא מארח אותם בסבר פנים יפות, כמיטב המסורת של משפחת אברהם, אך השמועה נפוצה בעיר כי לוט עשה מעשה "שלא ייעשה" והכניס אורחים לביתו. הסדומיים כועסים ומתגודדים מחוץ לבית לוט ותובעים ממנו להוציא את האורחים החוצה על-מנת להתעלל בהם; הוא מנסה להרגיע אותם, אך ללא הצלחה מרובה; המלאכים מביאים אותו אל תוך הבית, ומכים בעיוורון את כל המתגודדים מחוץ לבית.
"הוצא מן העיר את כל חתניך ובנותיך" אומרים המלאכים ללוט, ומספרים לו על החורבן העומד להתרגש על העיר בעוד שעות ספורות. לוט המבוהל רץ לספר לחתניו, אך הם מלגלגים עליו; מחוסר ברירה, רק לוט, אשתו ושתי בנותיו יוצאים מן העיר. המלאכים מאפשרים לו להימלט אל העיר צוער, עיר חדשה שלא הגדישה את סאת החטאים, אך מזהירים אותו שלא להסתכל אחורנית.
בורא העולם ממטיר אש וגופרית על סדום ועל עמורה ומשמיד את כל יושביה. אשת לוט לא מצליחה להתאפק, מביטה אחורנית והופכת לנציב מלח.
בנות לוט נכנסות להריון מאביהן
בנות לוט בטוחות כי העולם כולו חרב. הם משקות את לוט יין, ושוכבות עמו. שני בנים נולדו להן: האחד נקרא מואב, ממנו נולד העם המואבי, והשני הוא בן עמי, ממנו נולד העם העמוני.
אבימלך חוטף את שרה
אברהם ממשיך לנדוד ועובר דירה לגרר. שוב נלקחת שרה לבית המלך המקומי – שמו אבימלך – ושוב אומר אברהם כי היא אחותו. מלאך האלוקים נגלה בחלום הלילה לאבימלך ומזהיר אותו שלא להתקרב לשרה. מדוע לא גילית לי? שואל אבימלך את אברהם, והוא מסביר לו שחשש לחייו אם יחשוף את זהותו האמיתית.
אבימלך מבין ומפצה את אברהם בצאן ובקר, עבדים ושפחות.
יצחק נולד, ישמעאל מגורש
חלפה לה שנה מאז ביקור המלאכים, והבטחתם קויימה: לאברהם ושרה נולד בן. בגיל שמונה ימים מל אותו אברהם, ונקרא שמו בישראל יצחק.
שרה, האמא הטריה, חוששת מן ההשפעה השלילית של ישמעאל בן הגר על בנה יצחק, ומורה לאברהם לגרש אותם מן הבית. צר לו לעשות זאת, אך בורא העולם אומר לו לציית לדברי שרה, שכן ביצחק יקרא לו זרע.
·הדרך ארוכה ומייגעת; כלו המים מן החמת, והגר משליכה את בנה תחת אחד השיחים ביאוש. מלאך האלוקים מתגלה אליה ומבטיח כי ישמעאל עוד יהיה לגוי גדול. הוא גם מראה לה באר מים סמוך, ממנה היא משקה את הנער הצמא.
עקדת יצחק
בורא העולם פונה לאברהם ומורה לו לקחת את בנו יחידו, יצחק, ולהעלות אותו לעולה. אברהם משכים בבוקר, נוטל עמו שני נערים וחמור ויוצא אל הדרך. לאחר שלושה ימי הליכה הוא רואה את המקום מרחוק, מבקש מהנערים להמתין ויוצא עם יצחק לעבר ההר.
יצחק מתפלא ושואל את אביו: "הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה"? ואברהם משיב לו: "אלוקים יראה לו השה לעולה, בני".
על ההר בונה אברהם מזבח, עורך עצים ועוקד את בנו עליהם. הוא אוחז את הסכין, ואז, ברגע האחרון, מלאך האלוקים קורא לו: אל תשלח ידך אל הנער, ואל תעש לו מאומה!
כך התגלה לאברהם כי היה זה רק ניסיון, בו הוא עמד בהצלחה. בשכר זה, נאמר לו מן השמים, זרעו ירבה ככוכבי השמים וכחול הים. אברהם מעלה איל לעולה, במקום בנו יצחק.
