ניצוץ של אהבה

לא מעט זוגות פונים אלי אחרי 10 שנות נישואין ויותר, ואחד מהקשיים שהם מעלים הינו "אבדן הניצוץ". הם מדברים על תשוקה שאבדה. על אותה המחשבה שהיתה בעבר וכיום איננה "עוד מעט אראה את בת הזוג או בן הזוג ויהיה לנו כיף ביחד", על הגעגוע, על כמה כיף היה לנו ביחד. לא בהכרח מתכוונים לתשוקה מינית בלבד, אך רוב הזוגות חוזרים ומציינים את אותו ניצוץ שחוו עוד לפני שנישאו כשהיו חברים, ובתחילת הנישואין.

הם מבקשים לדעת איך יוכלו להחזיר לזוגיות שלהם את אותו ניצוץ, איך משמרים אותו לאורך הנישואין? מירי וישראל התחתנו לפני 23 שנים. שניהם מתארים בפניי סיפור אהבה ישראלי, ילדו שני ילדים לאחר שעברו לגור בארצות הברית. הם זוכרים תשוקה עזה שהייתה ממשית בחוויה של להיות ביחד בתחילת הנישואין ולאט-לאט הלהבה כבתה. בזוגיות קיימת מערכת יחסים חברית, כבוד הדדי, שותפות בחיים, אך חייהם גלשו אל השגרה ולישראל זה מפריע יותר מאשר למירי. בנם הבכור כבר בקולג', והם באים אליי לטיפול עקב קושי בהורות, ומהר מאוד מעלים בשיחה את "הניצוץ שכבה". האם יוכלו להחיות את הניצוץ? התשובה היא פשוטה: כמו כל דבר אחר בחיים זה אפשרי אך לא תמיד מצליח.

הטיפול מבוסס על בירור לאחור של מה היה בינם כשהכירו, מה היה בתחילת הנישואין, ומכך ללמוד על הצפוי להם בהתאהבות מחדש. במהלך השיחות עמם עולה כעס רב של מירי על ישראל על כך שבשנים שהילדים היו קטנים הוא עבד רחוק מהבית, וציפה ממנה לשאת את עול המשפחה לבדה. לקח זמן להגיע עמם לשיחה פתוחה על הכעסים ששניהם חוו בזוגית שנים רבות, לסלוח על התנהגויות שפגעו בה ובו עד שהצליחו להתקרב מחדש. לייצור מחדש אינטימיות שהייתה קיימת בינם בעבר כאשר היו בתחילת היכרותם.

בני זוג צריכים לעשות מאמץ ו"לקחת סיכון" על מנת להתקרב, גם בידיעה כי ייתכן שכבר מאוחר לחבר קרעים שאירעו בעת שהתרחקו זה מזו. מירי מרגישה פגועה מאוד כשישראל חוזר ואומר "הניצוץ כבה" וכדי שיתרחש איחוי עליה להיות קשובה לפגיעות שלה ובהמשך במקביל לישראל ליזום צעד אקטיבי למרות שנפגעה.

אני בודקת עם בני הזוג מה הדבר שאהבו כשהכירו והתחתנו. לעיתים זה כבר נשכח בשגרת היום-יום. מומלץ ליזום יציאה קבועה לבילוי זוגי מחוץ לבית, ללא הילדים, למקום ששניהם אוהבים, חוויה כזאת יכולה לתרום לשינוי ולהדלקת "ניצוץ".
תרומה רבה צפויה גם מביצוע משותף של פעילויות ותחביבים ששניהם אוהבים. למשל, מירי צועדת מדי שבת בבוקר וישראל רוכב על אופנים. הם עושים זאת אומנם בנפרד אבל קמים בבוקר ביחד, מתחילים את היום במשותף, שותים קפה ביחד לאחר הספורט. כל עשייה משותפת ולו הפעוטה ביותר תורמת לאותו ה"ניצוץ" להתעורר מחדש. "בוקר טוב יקירתי יום נעים נשיקות איך את מרגישה, אהובתי כבר לא יכול לחכות", כותבת נורית האן זיגלר בשיר "ניצוץ" שכתבה והלחינה. "בוא אליי אהובי".

ד"ר נטע פלג-אורן, בעלת רשיון מקצועי כפסיכותראפיסטית בפלורידה ובישראל, חוקרת, בעלת קליניקה פרטית באוונטורה, חברת סגל (התנדבות) בבית ספר לרפואה, אוניברסיטת מיאמי. פרסמה מאמרים במגזינים מקצועיים בנושאים פסיכוסוציאליים בתחום בריאות ובריאות הנפש. 
אימייל: 
npelegoren@gmail.com 
פנו לאתר: www.netapelegoren.com
או במספר: 786.877.0919

בנוסף, פסיכותרפיסטית מורשת של משרד הבטחון. משפחות המוכרות על ידי משרד הבטחון מוזמנות לפנות ולקבל פרטים לגבי הליכי הפניה וטיפול.
לפונים מובטחת סודיות מקצועית!!!
המאמרים בטור מבוססים על סיפורים מן החיים בשינוי שם ופרטים.
כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות במאמרים אלו לבין המציאות הינו מקרי לחלוטין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151