פרשת השבוע פותחת במילים “אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק….”. התורה אשר מילותיה ספורות ומדודות חוזרת את אותו הדבר פעמיים שהרי אם יצחק הוא בנו של אברהם, בודאי שאברהם הוליד את יצחק.
המדרש מסביר שאברהם התפאר ביצחק בנו וכמו כן יצחק התפאר באברהם אביו. יצחק שמח בהיותו בן אברהם ואברהם שמח על כך שהוא הוליד את יצחק.
רש”י – הפרשן התורני, מסביר שליצני הדור טענו, בן זה אינו של אברהם אלא הוא של אבימלך, שהרי עשרות שנים אברהם חי עם שרה ולא נולד להם כלום, רק לאחר ששרה היתה בביתו של אבימלך נולד להם יצחק. לכך עשה הקדוש ברוך הוא נס וקלסתר פניו של יצחק היה דומה מאוד לאברהם, עד שכולם אמרו: אברהם הוליד את יצחק.
בפנימיות התורה, מבואר מהו התוכן העמוק יותר בדברי התורה ובהסברו של רש”י. טענת ליצני הדור שהם אנשי ה”טבע”: אברהם הוא אדם נעלה ורוחני, אך הוא איננו מסוגל להוליד תולדות, שהרי, לפי הסבר המדרש, אברם ושרה היו עַקַרים בטיבעם ללא כל סיכוי טבעי להולדת ילדים. לטענתם למרות שלאברהם היו ילדים רוחניים (אנשים שהוא קרב אותם לאמונה בא-ל אחד), אך אין לו כל אפשרות לילדים פיזיים. האפשרות היחידה (לטענתם) שיהיו לו ילדים, זה רק על ידי “אבי-מלך” המלך של הטבע, השליט הטבעי מאומות העולם ששלט באיזור של אברהם אבינו, שהוא המקור להשפעות הטבע במקום זה.
מה עשה הקדוש ברוך הוא, קלסתר פניו של יצחק נראה כמו אברהם, עד שכולם העידו שאברהם הוליד את יצחק. במילים אחרות למרות שאברהם הוא רוחני ונעלה, אך גם הדברים הטבעיים לחלוטין אינם נתונים למרות ה”טבע” – תחת שליטתו של אבימלך, אלא מגיעים מהקדושה – תחת שליטת אברהם אבינו (לכן בהבטחה לאברהם נאמר “ויוצא אותו החוצה” – צא החוצה, מהמבט הטבעי שראית בכוכבים שאברם לא יוכל להוליד).
מכאן הוראה לכל אחד ואחת מאיתנו: יהודי אינו מוגבל בהגבלות הטבע, בהיותו קדוש ומאוחד עם בורא העולם, אינו נתון לשליטת הטבע וביכולתו להתעלות מעל לטבע בכל מצב. כאשר הוא מתקשר לבורא עולם, פונה אליו ומבקש את צרכיו, גם אם על פי הטבע אין כל סיכוי (כאברהם ושרה שהיו עַקַרים) יכול הוא להשיג את מבוקשו בצורה על טבעית – נס. יהודי אינו נתון תחת השפעות הטבע, ביכולתו להתעלות מעל לטבע, עד שכל עניניו גם הגשמיים ביותר תלויים בעבודתו הרוחנית וכל העולם כולל “ליצני הדור” שאינם מאמינים בניסים על טבעיים, יעידו ויאמרו “אברהם (הקדושה, הענינים הרוחניים), הוליד את (הם המקור ל) יצחק”.
מכך נבין גם את תוכנו הפנימי של המדרש: בדרך הטבע ישנו שוני בין הדורות כל דור בטוח במעלותיו הוא, המבוגרים אומרים ש”הדור הצעיר הם סתם.” והצעירים אומרים “טוב, נו, עם הזקנים האלה אין כבר מה לעשות.” ואילו כאן, כיון שאברהם התעלה מעל הטבע והרוחניות היא המקור לחייו הגשמיים והרוחניים, לא זו בלבד שיצחק הכיר במעלותיו של אברהם, אלא אף התפאר בו, ואברהם התפאר בבנו יצחק.זהו חומר למחשבה לכולנו…
