ספר בראשית, פרשת נח

וכן הפרשה - החלק הראשון של הפרשה עוסק בפרשת המבול שהביא אלוהים על העולם בגלל חטאי בני האדם ובעיקר חטא הגזל. נח, שהיה "איש צדיק תמים בדורותיו", נבחר להיות מי שישרוד את המבול עם משפחתו וייסד את האנושות החדשה אחרי המבול. נח מצוּ‏וה לבנות תיבה שבה ישהו משפחתו ובעלי החיים במשך המבול.

המבול נמשך ימים רבים ומשמיד את כל החיים מעל פני האדמה, פרט לדגים שלא הוכנסו לתיבה ונשארו בחיים. לאחר ארבעים ימים רצופים בהם ירד המבול, פסקו הגשמים ובמשך מאה וחמישים יום יבשו המים עד שנחה תיבת נח על הרי אררט. לאחר שנח לומד, באמצעות היונה ששולחה ולא שבה, שיבשה הארץ, הוא יוצא מן התיבה ומקריב קרבנות. אלוהים קובע סדר עולמי חדש: הוא מתיר לבני האדם לאכול בשר בעלי חיים, ומנגד מותיר על כנו את איסור הרצח של אנשים אחרים. הוא אף מודיע לנח שלא יביא מבול נוסף על העולם, וכאות להבטחתו זו הוא נותן את הקשת בענן.

נח נוטע כרם ומשתכר מן היין. חם בנו מגלה את ערוותו ומבשר על כך לשם ויפת, שמכסים אותו ומונעים את המשך ביזויו. בעקבות כך מקלל נח את וכנען בן חם שגילה לאביו את עובדת שכרותו של נח, ומברך את שם ויפת.

בהמשך הפרשה מפורטים צאצאי נח, שמהם התפתחו שבעים אומות העולם. לאחר מכן מסופר כיצד בנו בני האדם את מגדל בבל, וכיצד העניש אותם אלוהים בבלילת לשונם ובהפצתם על פני כל הארץ. בהמשך באה רשימת עשרת הדורות שמנח עד אברהם.

בסיום הפרשה באה היכרות ראשונה עם משפחתו של אברהם, שבשלב זה עוד נקרא "אברם". מסופר כיצד החל אביו תרח ללכת מאור כשדים לארץ כנען, אך החליט להישאר בחרן ובסופו של דבר מת שם.

פרשנות על הפרשה - בספרות היהודית נקראים אומות העולם בשם – "בני נח". לעומתם אנו – היהודים – נקראים בני אברהם יצחק ויעקב.

וצריך להבין, מדוע שלא נתייחס גם אנחנו אחרי נח כשאר אומות העולם? העולם כולו נכחד ממימי המבול. פליטיו היחידים היו נח ובניו, והוא היה זה שהתחיל מחדש את שרשרת בני האדם. ומדוע נשתנה העם היהודי להתייחס דווקא אחר אברהם?

יש מחכמי ישראל בתקופת התלמוד שאמרו שנח היה צדיק גדול כ"כ שאפילו בדורו – שהיה דור מושחת מוסרית ודתית – היה צדיק ולא הושפע מסביבתו. ואם היה בדור משופר יותר – כדורו של אברהם וכדומה – צדקותו הייתה גדולה לאין ערוך, והייתה גבוהה אפילו יותר מצדקותו של אברהם עצמו, ומה כ"כ 'נורא' להיקרא אחר שמו – "בני נח"?

אלא, שאמנם נח היה צדיק, אך צדקותו הייתה לעצמו – ביחס שלו עם אלוקיו ולא ביחסו לבני דורו. הוא נצטווה לבנות תיבה, והוא בנה אותה מסמר אחר מסמר, קרש אחר קרש – מאה ועשרים שנים תמימות, בדיוק כמו שנצטווה, ולא עלה על דעתו כלל אולי אפשר לבטל את גזירת המבול ולהציל את העולם כולו מכליה. אולי כדאי להתפלל לאלוקים עבור העולם שירד ממנו החורבן הקרב ובא.

שונה היה אברהם אבינו. בתקופתו, חטאו אנשי סדום ועמורה לאלוקים ומרדו בו. שחיתותם של אנשי הדור הייתה נוראה ומידותיהם היו קלוקלות. ולמרות זאת כשרצה אלוקים להפוך את סדום, אברהם "הפך עולמות" בתחנונים ובתפילה, והתאמץ להציל את הערים הללו למרות כל הרשעים שבתוכו.

ולכן ראוי היה דווקא לאברהם להיקרא היהודי הראשון. כי יהודי, במהותו, לא חי רק בתוך עצמו אלא דואג גם לסביבתו ולחברה שבה חי. וכשיש בידיו את היכולת הוא מתפלל גם עבורם ועבור צורכיהם.

תיבת נח - לפניך כמה פרטים היסטוריים מעניינים על תיבת נח והחיים בתוכו תיבת נח נבנתה במשך 120 שנה. מן היום שבו עלה במחשבתו של אלוקים להביא מבול על העולם, שאז ציווה את נח לבנות תיבה, עד ליום שבו החל המבול לרדת, שזה היה לאחר 120 שנה. בנית התיבה נעשתה ע"י נח לבדו ללא עזרת אדם. את ציוויו של אלוקים לבנות תיבה רצה נח לקיים בעצמו במו – ידיו ללא עזרת קרוביו. לאחר שסיים נח לבנותה מרח אותה בזפת מבפנים ומבחוץ על מנת למנוע דליפת מים פנימה.

תיבת נח נבנתה מעצים שיובאו מיערות- עד ליד העיר בגדד. שם גדלו עצים חזקים ואיתנים במיוחד שיכלו לעמוד במאורעות המבול - במבול מים אין סופי ובשהות ממושכת במים עמוקים. עצים אלו נקראו עצי גופר.

אורכה של התיבה היה כ – 150 מטר. רוחבה כ – 25 מטר וגובהה כ- 15. היא נחלקה לשלושה קומות. העליונה שימשה למגוריו ומגורי משפחתו. האמצעית למגורי בעלי החיים שהיו בתיבה. והתחתונה לאשפה שהצטברה במשך ימי שהותם בתיבה. שלושת הקומות היו מחולקים לתאים קטנים. אחד מהניסים שאירעו בתיבת נח הוא שהיה בתיבה קטנה כ"כ – מספיק מקום עבור כולם.

אוכלוסיית התיבה הייתה נח ואשתו נעמה, שלושת בניו ונשותיהם. וכיון שלפי תוכניותיו של אלוקים היה המבול צריך להחריב את היקום כולו – וכך אכן ארע – רצה אלוקים לשמר מעט מכל מין ומין מן הנבראים, לכן ביום המבול התקבצו – באורח פלא – לפני תיבת נח, זוגות זוגות מכל ברואי תבל, ואפילו מן השדים. על נח היה רק להכניסם לתיבה ולדאוג לצורכיהם בתקופת שהותם שם.

משך השהות בתיבה היה כשנה. עמדה בפני נח אז אחד האתגרים הגדולים ביותר: לאגור אוכל עבורו ועבור משפחתו ועבור כל היצורים שבתיבה למשך שנה שלימה ולדאוג להאכיל כל בריה ובריה את המאכל הראוי לה בזמן!

שני ניסים נעשו לנח בקשר לזה; 1. שהחזיק האוכל כ"כ הרבה זמן (ללא מקררים וקופסאות שימורים. 2. על מנת לאחסן אוכל עבור כמות כ"כ גדולה של יצורים חיים, צריכים כמה תיבות נח. אלוקים עשה נס שהיו כולם אוכלים מעט ונעשים שבעים מן אותו המעט, וכך היה נח צריך לאגור כמות קטנה בלבד של אוכל עבור כל אחד ואחד.

מובא בספרים עדות של בנו של נח על מה שעבר עליהם בתיבה. וכך מסופר שם ביחס לאכילת הבהמות והחיות: מעשה באליעזר עבר אברהם שפגש את שם – בן נח ושאל אותו מה עבר עליהם בתיבה וכיצד היו יכולים לטפל בכל אותם החיות. השיב לו בן נח ואמר: הרבה צער היה לנו. כי יש בריה שאוכלת ביום ויש בריה שאוכלת בלילה. וכך לא יכולנו לעצום עין בכל אותם שניים עשר חודשים שהיינו בתיבה. יום אחד נתאחר אבא לתת אוכל לארי, וכשבא לתת לו נשך לו הארי ברגלו ונעשה צולע. עד כאן עדותו של בן נח.

בתיבת נח היה שלום בין כל החיות, מעין המתואר על התקופה הנפלאה של עידן ימות המשיח עליה נאמר "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ .. לא ירעו ולא ישחיתו" – כי בתיבה השתנה טבעם של בעלי חיים הטורפים עד שיכלו לגור בכפיפה אחת עם כל ברואי עולם ללא שיפגעו בהם לרעה. הפטרה מפטירים בספר ישעיהו פרק נ"ד, החל מפסוק א. הספרדים מסיימים בפסוק י, התימנים בפרק נ"ה פסוק ג, והאשכנזים שם בפסוק ה. בהפטרה מזכיר הנביא את השבועה שנשבע אלוהים מעבור מי-נח עוד על הארץ.