-
פרשת פינחס
- כתבה על הפרשה
מספרים, שניגש פעם יהודי לרב ובפיו בקשה: “אני מעוניין להיות כהן.” עונה לו הרב: “מי שנולד כהן הוא כהן ומי שלא אז לא.” אך הבחור לא מרפה, “כבוד הרב אתן לך $5,000 תעשה אותי כהן,” אך הרב עונה – “זה בלתי אפשרי.” “כבוד הרב $10,000, $50,000.” לבסוף פקעה סבלנותו של הרב והוא שואל אותו: תגיד לי, מה כל כך חשוב לך להיות כהן?” הבחור משיב: “סבא שלי היה כהן, אבא שלי היה כהן, גם אני רוצה להיות כהן“
מעניין, אך בפרשת השבוע מגיע פינחס, שאביו אלעזר היה כהן, סבו אהרון הכהן, אך הוא – לא היה כהן. הוא לא שילם כסף וכנראה שדולרים לא היו אז, אך בהמשך הפרשה אנו קוראים את המתנה שהוא קיבל– “הנני נותן לו את בריתי שלום, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם.” – להיות כוהן!
פינחס נולד עוד במצרים, בעת נתינת הכהונה לסבו, אביו, ודודיו – נדב, אביהוא ואיתמר, הוא לא הוכתר לכהונה. עם עצירת המגיפה מעל בני ישראל, על ידי הריגת זמרי והמדינית – קיבל על כך פרס – כהונה. מהו הקשר?
מבהיר זאת הרבי: פינחס בטבעו היה כהן, שהרי כל בני משפחתו הם כוהנים, אך ממנו נדרשה עבודה מיוחדת כדי לזכות בכהונה – מסירות נפש!
כאשר אדם מקיים תורה ומצוות באופן רגיל וסטנדרטי, זה טוב מאוד, אך לכך הוא מנצל רק את כוחותיו הרגילים. אמנם, כאשר יהודי מגלה כוחות על טבעיים לחלוטין, הוא הולך להרוג “נשיא שבט” שמעודד את החטא והמרידה בה’, הוא לא קיבל כל הנחייה לעשות זאת, אך הוא קולט, שאם החטא לא ייעצר - המגיפה תימשך וימותו רבים מבני ישראל.
הוא הולך על “כל הקופה”, מקבל.K.O ממשה רבינו, לוקח חרב והורג את השניים. הוא לוקח על עצמו סיכון שכל בני השבט יעשו בו “לינץ”, ועם כל זאת עשה את מה שעשה, בזכותו, נעצרה המגיפה מעל בני ישראל.
כדי לגרום לנס על טבעי, לא מספיק לעבוד בסטנדרטים הרגילים, צריך קצת “לצאת מהכלים” ללכת במסירות נפש, ואז, לא רק ש“נשארים בחיים”, לא רק שמצילים את כל בני ישראל מסכנת המגיפה, אלא, זוכים למתנה על טבעית לחלוטין – כהונה.
חכמנו ז”ל אומרים שפינחס זה אליהו, ולכן דווקא בפרשת פינחס אנו קורים על הכהונה, על חלוקת הארץ, ועל הקורבנות שיהיו בארץ ישראל.
מכיוון שפינחס - אליהו הנביא, הוא מבשר הגאולה. ממנו נלמד גם אנו, כדי להביא את הגאולה לעולם לא מספיק לעבוד את ה’ במינון המינימלי, דווקא עבודת ה’ מתוך מסירות נפש, היא זו שתביא את הגאולה לעולם על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.
סיכום פרשת פינחס: מי יקבל חלק בארץ המובטחת?
מה קורה בפרשת השבוע
"פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני-ישראל" אומר האלוקים למשה, כשהוא מתייחס למעשה הגבורה של פינחס המתואר בסוף הפרשה הקודמת. "כשכר על כך אעניק לו את הכהונה, לו ולזרעו אחריו."
כמו-כן הוא מצווה על בני-ישראל לראות את המדינים כאויביהם ולהכותם מכיוון שהם החטיאו את עם ישראל במעשה בנות מואב.
מיפקד נוסף לבני-ישראל
לאחר המגיפה שהרגה רבים בבני-ישראל ולקראת הכניסה לארץ המובטחת, עורכים משה ואלעזר הכהן מיפקד מיוחד של הגברים בגילאי עשרים ומעלה. בתום המיפקד מתברר כי כל הגברים שנמנו במיפקד הקודם, שנערך לפני 38 שנה, הלכו לעולמם.
למשפחות אלו שנמנו במיפקד – אומר האלוקים – תיחלק הארץ. החלוקה תיערך באמצעות הגרלה וכן לפי מספר בני השבט.
לבני שבט לוי נערך מיפקד נפרד שכן הם לא מקבלים חלק בארץ ישראל.
בנות צלפחד
את הארץ יחלקו לשבטים וכל שבט יחלק את הקרקע שקיבל למשפחות, כאשר האב, ראש המשפחה, הוא זה שמקבל את חלק משפחתו.
חמש אחיות בשם מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה שהיו בנות צלפחד משבט מנשה באו לפני משה ותלונה בפיהם:
"אבינו מת במדבר. הוא לא היה חלק מעדת קורח אלא מת בשל חטא פרטי שביצע. אין לנו אחים, מדוע ננושל מחלקנו בארץ? תנה לנו נחלה כמו כולם."
משה פנה לבורא העולם שאישר את בקשתם ואף קבע את דיני הירושה: כאשר לאדם אין בנים, ירושתו תעבור לבנותיו; אם גם בנות לא היו לו, הירושה תעבור לאחיו; אם אין לו אחים, הירושה תעבור לאביו, לדודיו, ואם אין לו גם דודים הירושה תעבור לקרובי המשפחה האחרים.
משה רואה את הארץ המובטחת – מרחוק
מכיוון שהוא לא ייכנס לארץ המובטחת, בורא העולם אומר למשה לעלות להר העברים ולראות משם את הארץ המובטחת.
המנהיג החדש
משה מבין כי קרבו ימיו והוא מבקש מהאלוקים: "אנא מנה מנהיג חדש שינהיג את בני-ישראל, ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה." בתשובה לבקשת משה מצווה עליו בורא העולם לקחת את תלמידו הנאמן יהושע בן נון ולמנות אותו לממלא מקומו לעיני אלעזר הכהן ולעיני כל ישראל.
קורבנות
המשך הפרשה עוסקת בדיני הקורבנות השונים:
קורבנות התמיד אותם מקריבים פעמיים ביום, בבוקר ואחר הצהריים יחד עם מנחה ונסכים;