IsraPost - 1345

י"ז תמוז ה'תשפ"ב 7/15/2022 19 B&W - 19 מלים יש בכוחן לברוא מדינת אויב בלב ארצנו, מילים מסוגלות חס ושלום להרוס את מפעל ההתנחלות, ובהמשך לסכן גם את קיומה של מדינת החלוקה. זאת, לתשומת ליבם של המרגיעים והמרדימים המנסים לנטוע בנו את האשליה, שהצהרות נתניהו בעד מדינה פלסטינית הן 'מילים בעלמא': מסך עשן ומשיכת זמן ללא כוונת אמת, הכל בשין-קוף-ריש ולצורך תמרון מדיני, וכדברי הנביא ישעיהו: "כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו". ואכן העם, ובמיוחד הימין הפוליטי בישראל, הורגל שמילים היוצאות מפי מנהיגיו הן בדרך כלל שקריות. עד כדי כך, שהכזב וההטעיה הפכו לנורמה והאזרח אינו מצפה למשהו אחר. להיפך, הוא יופתע לראות מנהיג לאומי דובר אמת ומקיים הבטחות. מי שעובר בית ספר אנטי-אזרחי כזה, רושם לפניו שלשקרן כלום לא קורה. להיפך, הוא נבחר שוב ושוב, ועוד לא קרה שמנהיג שרימה את עמו ייענש בשל כך ע'י קהל מרומיו. מסקנה: שקר אינו מזיק ואינו אלא כקריצת עין שובבה, מלאת חן. ואם בעניינים לאומיים מרכזיים הכזב הוא מחסה והשקר הוא מסתור - מדוע לא גם ביחסים הבינלאומיים? ובמילים אחרות: כשם שמשקרים ל נ ו ללא עונש, מדוע לא להתכחש להבטחות ולהתחייבויות גם לאמריקנים, לאירופים, לאו'ם – פשוט, להעביר מחיקון? ובכן, לידיעת הישראלי החושב שהוא חכם ובסך הכל רק מתחכם: גם לשקר הפנימי, של מנהיג לעמו, יש מחיר והוא השחתת השלטון והפיכת המוסדות המגלמות את הריבונות ואת הדמוקרטיה לקריקטורה, לפיגומים האמורים להיות מפלדה וקבלן נוכל עשה אותם מקרטון. ואם בין מנהיג לעמו כך, לא כל שכן שהודעה מדינית של ראש ממשלה היא התחייבות בינלאומית, שטר חוב מדיני שבמוקדם או במאוחר יוגש לפירעון. שרון המנוח, בימיו הטובים, נתן את המשל הקלאסי של ה"קוראלס" – מכלאת הבקר שפתח הכניסה אליה רחב ומזמין, אבל היא הולכת ונעשית יותר ויותר צרה ומסתיימת בבית המטבחיים. נאום בר- אילן של נתניהו , ובו "חזון" המדינה הפלסטינית ר'ל, צמצם 2009 מיוני מאוד את מרחב התמרון המדיני של ישראל וגרר אחריו את ההקפאה הארורה הכובלת את ידינו עד היום. , בסוף סבב ארוך של "שיחות שלום" שניהל 2013 ביוני כאן קרי, עשה נתניהו וויתור חמור נוסף, בקבלו מול קרי את הדרישה הערבית כי נקודת המוצא של השיחות ' ". הנסיגה החמורה 67 הדו-צדדיות תהיה "גבולות הזאת, שקודם לכן דחה אותה בתוקף, עד כדי כסאח חמור עם נשיא ארה'ב, לא הובאה לידיעת הציבור. היא צמצמה את ה"קוראלס" עוד יותר וקרבה את הגדרות עד כדי אובדן כל חופש תמרון כמעט. והתוצאה הממאירה לא אחרה לבוא: עכשיו עשה נתניהו את הצעד הפטאלי הנוסף – הוא קבל "חלקים מן היוזמה הערבית- סעודית". בצדק שאל אותו בנט: ?'67 איזה חלקים? קליטת פליטי תש'ח? גבולות חלוקת ירושלים? אבל גם בנט חייב הסבר, על תמיהה אחרת: אם על אי שיתוף הקבינט בעניינים מבצעיים הוא היה מוכן לפרק את הממשלה, מה בדבר מחדלים גורליים בענייני חוץ וביטחון? הם אינם בסמכות הקבינט? האם הקבלה של ' ע'י נתניהו כנקודת מוצא למו'מ הובאה בפני 67 גבולות הקבינט? וקבלת ה"חלקים" מן היוזמה הערבית?! למה על עניינים גורליים אלה בנט לא הרעיש שמים וארץ? אכן, ב"צוק איתן" דנו דיני נפשות, אולם הוויתורים המדיניים המילוליים, המקרבים את הקוראלס עוד ועוד אל תחנתו הסופית, האם אלה אינם דיני נפשות? ועוד הערה מילולית, אבל הרת תוצאות: גם לו היו התבטאויות נתניהו "מילים בעלמא" – מדוע לא שמענו מילות תגובה והתנגדות מן האגף הלאומי בליכוד, מן האלקינים, החוטובלים, היריב לוינים, ויש עוד רבים אחרים? וזו "שתיקת הכבשים" שתהפוך עוד מעט לשתיקה רועמת, אם לא יישמע בהקדם קול ברור, חיובי ותומך מתוך לב לבו של הליכוד, של הצטרפות ביוני: "נפיל 4 להודעתו האמיצה של נפתלי בנט מן האת הממשלה על כל דבר שיוביל לחלוקת ארץ ישראל". שתיקת הגרעין הלאומי בליכוד עכשיו, תעצים ותקנה ממד של ממשות לוויתורים המילוליים המסוכנים של נתניהו. בעולם המשפט יש לשתיקה כזאת נפקות מחייבת: 'שתיקה כהודאה". ועוד שתיקה אחת תירשם בתולדות הפוליטיקה הישראלית, זו של משה (בוגי) יעלון. שוב אי אפשר לומר, שהתחייבויותיו כשר ביטחון כלפי ראש ממשלה מונעות ממנו לעשות יותר למען ההתיישבות ולהביע בפומבי את דעתו החולקת, הלאומית, נגד המדינה הפלסטינית. העדר תגובה עכשיו יוכל להתפרש רק כאחד מן השניים: או – סימן לסטייה שמאלה, או – חוסר רצון להיות שחקן ראשי בשדה הפוליטי גם בעתיד. יש מילים שיוצרות מציאות, במיוחד אם חוזרים עליהן שוב ושוב. מי כעם ישראל יודע, שמה שהחזיר אותו שנה היו 2000 לארצו אחרי היעדרות של כמעט מלים, מילים כתובות על ספר. יש היום לא-יהודים בעולם, ביניהם אנשי ציבור חשובים, המצדדים ברעיון א'י השלמה, אך אינם יכולים לתמוך בו בפומבי, כי איך יסתרו את דברי ראש הממשלה וראש המפלגה הלאומית בישראל, המכריז ללא הרף על תמיכתו במדינה הפלסטינית? איך יהיו 'יותר אדוקים מן האפיפיור'? נסכם בשיעור לדוגמה שנתן לנו השר נפתלי בנט בנאומו בישיבת מרכז הרב לרגל יום ירושלים: "לא מגמגמים, לא מתבלבלים, לא מזגזגים..הגיע הזמן לומר בקול ברור: 'א'י שייכת לעם ישראל'. בעברית, באנגלית, ברוסית ובצרפתית, בקיץ, בחורף, כשיש בחירות וכשאין בחירות.. אי אפשר להיות בעד א'י בעברית ולהקים את מדינת פלסטין באנגלית...העולם מקשיב לנו, לכל מילה שלנו..." ועל כך, כל המוסיף – גורע. מאת: צוות ישראפוסט העם הורגל שמילים היוצאות מפי מנהיגיו הן בדרך כלל שקריות. עד כדי כך, שהכזב וההטעיה הפכו לנורמה והאזרח אינו מצפה למשהו אחר מילים בונות, מילים הורסות בישראל המוצפת אירועים קשה לשים לב להכל, שלא לדבר על לפתח רגישות ובטח שלא לדבר על הירתמות לטובת שינוי הדברים, ולא, לצערי לא מדובר פה באיזה מעשה טוב או צדקה שבהם מובן שיש מי שיכול לסייע ויש מי שלא, אנו מאבדים את הבית!!! מאבדים את היושר הצדק והשפיות והכל נעשה תחת כותרות רבות והסחות דעת שונות, ואין כאן אצבע מאשימה על האזרח הפשוט שנכפתה עליו מציאות משוגעת של טרור ופחד וכל מבוקשו הוא לשוב לביתו ולנעול את הדלת. אך עלינו לזעוק זאת מפני שאלה ואלה קשורים זה בזה לא נוכל לבקש שיגרה ובטחון ממדינה שהופכת מיום ליום ליותר ויותר חסרת אחריות ונוהגת בדורסנות ודיקטטורה של ממש כלפיי אזרחיה ומול אויביה מגלה הכלה, איפוק ואמפטיה חסרת גבולות שוכחת לגמרי מאין באה ולאן היא מבקשת ללכת ועל אילו שורשים בנתה וזקפה קומתה. ישנם עיוותים שחלפו על פנינו מבלי ועם לשים לב, בעבודה ומאמץ רב של התקשורת והמדיה ספגנו אותם בצורה כזו או אחרת ולא מפני שהם בסדר או מתקבלים על הדעת, עיוות נשאר עיוות אך המציאות חולה (כבר אמרנו) ואשר על כן שתקנו לנוכח הרחקות מנהליות ומעצרים מנהליים רדיפות והתעללויות של נערים וקטינים יהודים אוהבי העם והארץ דברים שלא שמעתם אוזן ובוודאי שלא בישראל הציונית זו המבקשת לשמש דוגמא לאומות העולם של מהי דמוקרטיה וחמלה. לפני שאמשיך הייתי רוצה להביא הגדרה מילונית פשוטה למושג "מעצר מנהלי". "מעצר מִנהלי – הוא השמת אדם במעצר בתנאי כלא ללא משפט, מעבר לצורך לנהל תשאול חקירתי ושלא לצורך הגנה עליו. מעצר מנהלי נעשה לרוב מסיבות ביטחוניות. מעצר מנהלי מוגדר בחוק ברבות מהמדינות הדמוקרטיות, אולם בדרך כלל לא נעשה בו שימוש ואירגוני זכויות אדם מבקרים אותו בתכופות בשל הפגיעה בזכות להליך משפטי הוגן ובשל הסכנה לניצולו לרעה". ואולי לראשונה אני נתקל במעט אי אמון בדיוק שבהגדרה המילונית, לפחות בחלקה, בה כתוב "אולם 40 בדרך כלל לא נעשה בו שימוש", כיום ישנים מעצרים כנגד אזרחים 5 הרחקות מנהליות ולמעלה מ עוד כתוב שלרוב 24 יהודים שגילם לא עולה מעל גיל השימוש נעשה "מסיבות ביטחוניות" רק שבפועל רוב המעצרים הם פוליטיים ואידאולוגיים אחרת אין לדבר אנשים לא נמצאו שום הוכחות 45 הסבר לכך שמתוך שקבילות בבית משפט בכדי להעמידם לדין בצורת הליך משפטי נורמטיבי, כזה שאמור להתנהל במדינה המתיימרת להיות מגנה על זכויות האדם, ואתאפק ולא אשאל במה עסוקים אצלנו ארגוני זכויות האדם שהרי די לחכימא ברמיזא. השימוש החוזר שוב ושוב בכלי הכוחני והמופרז הזה של מעצרים והרחקות מנהליות הם תעודת עניות קשה למשטרת ישראל ולכל מי שקשור לאכיפת החוק,ישנם אנשים במדים ובחסות המדינה המשתמשים בכוחם שלא כדין ובעברינות של ממש, וזה מבלי לדבר על החקירות עצמן בהן מופעלים כנגדם (ילדים ברובם, להזכיר) לחצים נפשיים קשים ביותר כמו שרק שירות הביטחון הכללי יודע והכל כמובן גדוש בחשאיות וצווי איסור פרסום והרבה הרבה רעש וצלצולים מ"החלונות הגבוהים", דבר שרק מגדיל את אי האמון הקשה של האזרחים במערכת המשפט ועל מסוגלותה להיות ישרה ורודפת צדק דבר שכבר הורגש הרבה לפני פרשיות טרור יהודי למיניהם לאחרונה שוב מדברים על התפתחויות דרמטיות בנושא "הטרור היהודי" שעצם השימוש בצמד המילים הזה הוא מקומם לשים בכפפיה אחת ריסוסי גרפיטי מול פיצוץ אוטובוסים חטיפת ילדים ורצח ולאור כל האמור תוהה לעצמי, לו יצויר כי תצליח המערכת המשטרתית להוציא הודאה מאותם אלה החשודים בטרור יהודי מה ערך הודאתם אם היא הוצאה מהם בדרכים שאינם כשרות??? ימים שחורים באו עלינו ומתקפת הטרור המשתוללת היא רק תסמין לבעיה, הבעיה היא של מנהיגים ומקבלי החלטות שאבדו את שפיותם ונאמנותם הבסיסית ביותר והקודמת לכל והיא הנאמנות לבני עמם, הבעיה היא של מדינה היורקת ובועטת בכל הערכים עליהם גדלה, ואיך אפשר לצפות להישגים ביטחוניים ושגרת חיים כאשר אין צדק ויושר ואם תמצאו מעט מאלה המילים הם כבר מזמן מעוותים לגמרי והופכים חייל לאויב ומחבל לבן אנוש כעוס שרק מביע מחאה. מחלוקת היא דבר חיובי ולגיטימי, ומעבר לכך דבר שקיים בצורה טבעית בעולם האנושי, ואיני מצפה שמשהו כאן יסכים או שלא יסכים למעשים או החשדות המיוחסים לילדים האלה אך קורה כאן אסון ועליו אין מחלוקת, אסון שאם נמשיך לשתוק ולהשתיק אותו יביא אותנו לחורבן הרבה יותר גרוע מהתמודדות עם טרוריסטים צמאי דם והדברים כאן אינם קשורים לשמאל או לימין אלא לעתיד העם הזה כעם בריא תקין ומעמיד את השאלה האם המדינה היא באמת מדינת כל אזרחיה??? האם אתם הייתם מוכנים לדור במדינה בה בכל רגע נתון יכולים לובשי מדים (ואפילו כאלה שלא) לטול ממכם את חירותכם וזכויותיכם הבסיסיות ביותר ללא כל משפט או הוכחה? על בסיס השערות וחשדות בלבד?! ללא עורך דין ללא טלפון ללא שופט ולזמן כמעט בלתי מוגבל?! אפשר לדבר רבות על המצב הביטחוני המופקר אך צריך להבין שהדברים מתחילים אצלנו והפרצה קוראת לגנב והפצעים שאנו גורמים לעצמנו שמדממים הם הם שמביאים את חיות האדם להריח את דמנו ולהרוג בנו, ואל תאמרו שאין הדבר קשור שהרי אותו חוסר צדק המאפשר לשפוט אזרחים ללא כל הוכחה ומשפט הוגן, הוא אותו חוסר צדק המשחרר מחבלים עם דם על הידיים וחס על חייהם בזמן שאזרחים תמימים נרצחים פה כדבר שבשגרה. אם אשמים אלה הילדים או האנשים העמידו אותם לדין כמו שראוי למי שעבר על החוק וביצע פשע. אם אינם אשמים הניחו להם לנפשם. או שאולי אמת שהיא חשאית כל כך אינה אמת ומשפט המתנהל ללא נאשמים ושופט מרמז על כך שהמאשימים הם הם הנאשמים. רצחתם לנו את הזכויות. קברתם את הדמוקרטיה. מאת: צוות ישראפוסט משפט ללא נאשמים, רמז? הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים

RkJQdWJsaXNoZXIy MTQ0OTE=