ט' תמוז ה'תשפ"ב 7/8/2022 17 B&W - 17 הצעירים מבחן הזמן מוכיח: הגיע הזמן להחיל אמנה ציונית הממשלה הנוכחית וההיסטוריה לפניה, מחייבים לדרוש מכל מועמדי המפלגות הציוניות לאמץ אמנה ציונית. רק כך הבוחר יקבל את האפשרות לשאול את הנבחר מדוע הפר את התחייבותו ולבוא איתו חשבון בבחירות הבאות הציונות היא הרוח החיה ונשמת אפה של מדינת ישראל והתנועה הציונית היא התנועה הלאומית היהודית המודרנית שהקימה את המדינה. האידאולוגיה הציונית קיבצה יהודים שהיו רחוקים ושונים זה מזה לארץ שהייתה חלום רחוק, כיוון תפילה בלבד. היא הפכה קהילות נפרדות, מרוחקות ושונות זו מזו לעם בעל תחושת יחד חזקה. היא סילקה את מנטליות הגלות ויצרה רוח חדשה של עם עז נפש ומוכן להקרבה, המגן על עצמו ומפתח את ארץ אבותיו ששב אליה באהבת נצח אחרי אלפיים שנות גלות. בלעדי הציונות, המדינה לא הייתה מוקמת, וללא תחושה ציונית עמוקה ומבוססת לא היו אזרחיה מתגייסים לצבא, משרתים בשירות לאומי ומשלמים מיסים מעמל כפיהם. לכן מדינת ישראל היא התגשמות הציונות, התנועה הלאומית היהודית. בעשורים הראשונים של קיום המדינה היה ברור לכולם שכנסת ישראל היא גוף ציוני שנבחר כדי ליישם את מטרות הציונות: להקים ממשלה ציונית מתפקדת, לחוקק חוקים שינהלו את חיי המדינה הציונית ולפקח ניסתה מפלגה 1965 על פעולות הממשלה. בשנת שתכליתה לבטל את אופייה הציוני של מדינת ישראל להתמודד בבחירות, אך נפסלה על ידי וועדת הבחירות המרכזית והפסילה קיבלה את אישור בג"ץ. אלא שאג'נדה פוסט מודרניסטית השתלטה על מערכת המשפט תחת שרביטו של השופט העליון פרופ' אהרן אישר בג"ץ למפלגת בל"ד תחת 1996 ברק, ובשנת הנהגתו של עזמי בשארה לרוץ לכנסת. באותה שנה אושר גם לתנועה האסלאמית לרוץ לכנסת כמפלגת רע"ם, וכך נכנסו לבית הנבחרים של מדינת ישראל הציונית תנועות וחברי כנסת שלא רק שהם אינם ציונים אלא הם אנטי ציונים בעליל. איך קורה דבר כזה? לאהרן ברק פתרונים. עם זאת, המפלגות שייצגו את הרוב במדינה היו נאמנות לקיומה הציוני ולכן מזימת המיעוט של מתנגדי הציונות בכנסת לא יכלה להתגשם למרות שקיבלה חותם הכשר מבג"ץ. תוצאות הבחירות האחרונות הביאו מחלוקות כל כך עמוקות בקרב המפלגות הציוניות עד כדי כך שהוקמה קואליציה שכל קיומה תלוי בתמיכה של מפלגה אנטי ציונית, מפלגת רע"ם, מתוך הקואליציה, ותמיכה של הרשימה המשותפת, שגם היא אנטי ציונית, מחוץ לקואליציה. במקביל, ניכרת ירידה במחויבות הציונית של מפלגות השמאל, העבודה ומרצ, שכללו את חברות הכנסת איבתסאם מראענה, ע'ידאא רינאווי-זועבי ועיסאווי פריג'. למרות כניסת מפלגות אנטי ציוניות לכנסת ולמרות הירידה במחויבות לציונות של מפלגות השמאל עדיין יש בכנסת רוב ציוני גדול וחזק שיכול היה להקים קואליציה ציונית ברורה וחזקה וממשלה מתפקדת ואיתנה, אלא ששיקולים אישיים גברו על השיקולים הציוניים ומה שקיבלנו הוא קואליציה רעועה התלויה ברצון הטוב של מועצת השורא האסלאמית, מפלגת רע"ם שבקואליציה והרשימה המשותפת מחוץ לה. חלקים גדולים של הציבור היהודי ציוני נשארו מחוץ לקואליציה ולממשלה ולכן הלגיטימיות של הממשלה והחלטותיה בעיני הציבור היהודי חלקית מאוד, גם אם הן חוקיות לחלוטין. מצב זה הוא הרסני לעצם קיומה של המדינה ואכן ניכרת הידרדרות קשה בהזדהות של הרוב היהודי עם מוסדות המדינה. הדבר נובע מאי-יכולת של קואליציה וממשלה כזו לנהל מדיניות ציונית אמיתית, והציבור איננו חש שמאווייו הלאומיים מקבלים התייחסות ראויה מהממשלה ולכן גם מהמדינה. לכן חובה על הציבור למצוא דרך שתבטיח לו שלעולם לא תקום שוב ממשלה בישראל שתהיה תלויה בחסדי אנשים, ארגונים ומפלגות אנטי ציונים. מאת: ד"ר מרדכי קידר מאת: סאם זיברט סיפורי בלשות ישראליים איש קשר גם לינור הייתה מאלו שהופתעו מתוכן פגישת היעוץ שאני עורך עם לקוחותיי הפוטנציאליים. היא חשבה שהיא מגיעה כדי לקבל הצעת מחיר לפעילות חקירתית, וקיבלה מיני הרצאה על משברים משפחתיים, וידע על סימנים אמיתיים לבגידה. היא הודתה שהדברים נשמעים לה מאד הגיוניים, אבל זה לא מסתדר למקרה שלה. סימני הבגידה שציינתי בפניה, לא עולים בקנה מידה אחד עם המצב בבית. בעלה לא “נופל” באף קריטריון שדיברנו עליו. “אז אולי הוא פשוט לא אחד שבוגד ?!” התיימרתי עליה מעט. לינור הסתכלה עליי במבט רוטן. המשפט הזה כמעט עלה לי בלקוחה. “אני לא אחת שסתם חושדת” ענתה בסוף “מעולם לא חשדתי קודם”. זה היה הרגע שלינור החליטה לשתף אותי ביותר פרטים. זה נפוץ למדי שכאלו שפונים אלי שומרים מידע לעצמם. אני יכול להבין אותם. זה לא בדיוק נושא שראוי להתגאות בו, אלא שחלק עושים זאת כדי להסתיר מפניי את הדרך שהחשד שלהם התהווה. “קוראת בקפה ?!” ניסיתי לחלוב ממנה מידע “דרך מתקשרת ?!”. “ממש לא קרוב” ענתה “הודעות וואטסאפ”. ילדה השלישי של לינור נכנס השנה לגן חדש. כמו שקרה לה בגנים הקודמים, מהר מאד הכירה את האמהות של הילדים האחרים. אחת מהם הייתה יפעת. “יש בה משהו” ניסתה להסביר לי “אני לא מוצאת את המילים... לא באה לי טוב”. בכל אופן, אחרי כמה חודשים של היכרות, לינור החליטה שמשהו קורה בין יפעת לבין בעלה. כמו נשים אחרות, החליטה לצוד אחר הודעות במכשיר הנייד שלו ולא ראתה דבר. מכיוון שהיא עצמה בקשר עם יפעת, היא שמה לב מתישהו לעובדה שיפעת רשומה “כמחוברת” בתוכנת הוואטסאפ שלה, בדיוק באותו זמן שבעלה מחובר. מתוך מחשבה שמדובר בצירוף מקרים החליטה להשקיע בזה ובדקה בשיטתיות במשך ימים ארוכים ורצופים. זה לא היה חופף אחד לאחד, אבל זה קרה הרבה. היא מצאה אותם מחוברים באותו זמן, ולעיתים גם “נראו לאחרונה” כמעט באותה דקה. “זה לא יכול להיות צירוף מקרים” ניסתה לשכנע אותי. היה בזה משהו אפילו שזה לא מעיד על כלום. בחנתי איתה אפשרות שהוא אכן בקשר איתה אבל לא על רקע רומנטי, אלא בגלל שהם מאותה שכונה, ילדים באותו גן וכאלה. “תעשה לי טובה” ענתה מיד “אני מכירה את ‘הסחורה’ שיש לי בבית. הוא לא אמור בכלל לדעת מיהי”. עד כמה שסיפורה נשמע תמוה, היה בו משהו. זה היה מספיק כדי להתחיל חקירה. אחרי יומיים של מעקב אחרי בעלה, כשהוא יוצא בשעה מוקדמת בבוקר וחוזר בערב מאוחר, החלטתי שיותר נכון יהיה לעקוב אחרי יפעת. שעות העבודה שלה מועטות יותר, וביתר הזמן היא עם הילדים שלה, מה שזה לא זמן סביר כדי לחמוק לפגישה אוהבים נסתרת. כמה ימים אחריה לא קידמו את לינור. לא מצאתי שום סימן לקשר בין השניים. “אתה בטח מבסוט” קבעה לינור בפגישה הבאה שלנו “אתה הזהרת אותי מראש שבעלי לא מתנהג לפי התיאוריה שלך”. לא חשבתי על זה אבל היה בזה משהו נכון. בשורה התחתונה, לא באמת הייתי מבסוט ובטח לא בגלל תיאוריה. היה לי קל להמחיש ללינור מה בעלה ויפעת עשו בימים האחרונים, אבל זה לא עזר. לינור עדיין לא השתכנעה שאין כלום. “חשבתי על משהו” העליתי בפניה לאור זה שיום קודם לקוחה שלחה לי הודעת וואטסאפ, והיה רשום רק מספר הנייד שלה ולא השם שלה “בדקת אם הנייד של יפעת רשום בכלל ברשימת אנשי הקשר של בעלך ?”.לינור זרקה לי עוד פעם מבט, כאילו פגעתי בכבודה. “ברור שבדקת” המשכתי כאילו כלום “התכוונתי אם חיפשת לא רק לפי חיפוש של שם אלא לפי המספר ? אולי הוא רשם אותה תחת שם אחר ?”. בערב קיבלתי מלינור הודעה. “יפעת לא רשומה באנשי הקשר שלו. לא תחת השם שלה ולא תחת שם אחר”. חשבתי בהתחלה שזה סותם את הגולל. אם יפעת לא רשומה באנשי הקשר של בעלה, איך בדיוק הוא יוצר איתה תקשורת ?! תוכנת הוואטסאפ לא מתחילה שיחת תקשורת בדרך אחרת. זה לא כמו הודעה רגילה שאפשר פשוט להוסיף את מספר באופן ידני, אלא היא חייבת להיות רשומה. קשה היה לי להאמין שבעלה כל בוקר רושם את יפעת באנשי הקשר, ומקפיד למחוק אותו בסוף היום. בעלה הרי לא יודע דבר על זה שלינור חושדת. “אולי היא זאת שיוצרת איתו קשר ?” העלתה לינור. לא ראיתי את זה כמוה, אבל לא יכולתי לשלול את זה על הסף. “יש לי רעיון. אחזור אליך מחר”. בגלל שעקבנו אחרי יפעת במשך מספר ימים, למדנו היטב את סדר היום שלה. כל בוקר היא עוצרת באותו בית קפה בדרך לעבודה, כדי לקחת לה משקה לדרך. כשהיא חזרה עם הכוס בידה אל הרכב, היא מצאה רכב אחר שחוסם את החנייה שלה. יפעת ניגשה לרכב, ודפקה על השמשה שלו. אני הייתי הנהג. היא סימנה לי להזיז את הרכב כדי לאפשר לה לצאת מהחנייה. סימנתי לה חזרה שאני מבצע. שניה לאחר מכן צפצפתי לה וסימנתי לה לחזור לשמשת הרכב שלי. “אני יודע שזה חצוף לאללה” התחלתי בדבריי “אבל קבעתי לפני חצי שעה עם הבן שלי. הוא חייל בגבעתי, ואולי הוא מחכה לי במקום אחר. הטלפון שלי נשבר קודם” הרמתי את היד והראיתי לה טלפון סלולארי ישן שנשבר בזמנו “ואין לי איך להשיג אותו”. ללא היסוס יפעת הגישה לי את הסלולארי שלה. זהו. רגע האמת. הקשתי לאט את מספר הנייד של בעלה של לינור עד לתומו. הוא לא רשום בספר טלפונים שלה. אם כך, אין סיכוי שהיא יוצרת איתו קשר וגם הוא לא איתה בחזרה. עובדות לא משקרות. פשוט אין קשר בין השניים. .03-5322520 הכותב הינו סאם זיברט, בעליו של "סייט חקירות" הסיפורים מבוססים על מקרים אמיתיים. הנפשות ופרטים נוספים שונו למניעת זיהוי הלקוחות. הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים
RkJQdWJsaXNoZXIy MTQ0OTE=