י"ט אייר ה'תשפ"ב 5/20/2022 19 B&W - 19 העגלון הפשוט חי את חייו לפי סטנדרטים מוסריים הנראים לו כמקובלים, עד שיום אחד הנוסע המיוחד שהסיע – לימד אותו שיעור מיוחד היה זה בעיירה רחוקה בפולין לפני שנים רבות. צבי היה עגלון פשוט, הרבה לא ידע מלבד מלאכת העגלונות. קרוא וכתוב לא למד מעולם, וגם לא הכיר את דיני התורה כל כך. מאז היה נער צעיר כבר החזיק את השוט בידיו והוביל את הסוסים ביד רמה. אף אחד לא טרח ללמדו, והחברה שגדל בה לא הייתה מהמשובחות שיש. לא יפלא אפוא שכאשר היו סוסיו רעבים, היה מוביל אותם בפשטות אל שדות זרים ושם היו משביעים את רעבונם. יום אחד, כאשר שוטט צבי בדרכים וחיפש נוסע ראוי לשמו, ראה לפתע יהודי מזוקן עומד בצומת דרכים ומחכה לעגלון שיאסוף אותו ויסיעו לעיר הסמוכה. "עלה!", הורה צבי ליהודי המזוקן שחיש קל טיפס על העגלה והודה לו בחום. הדרך עברה עליהם בנעימים. צבי לא ידע אך הנוסע שאסף היה לא אחר מאשר ה'חפץ חיים', אחד מגדולי הדור באותה תקופה. הוא ישב ולמד מתוך ספר שהיה עמו במנגינה נעימה, והעגלון – רוחו הייתה טובה עליו בשל הנסיעה המוצלחת שנקרתה לו. הסוסים היו פחות נינוחים. העגלון המיומן שם לב לזאת מיד אך בחר להתעלם, אלא שהסוסים שהיו רעבים נעצרו על אם הדרך, ממאנים להיכנע לשוטו של העגלון שהעדיף לדחות את אכילתם לסוף הנסיעה. כאשר ראה צבי שהסוסים בשלהם, החליט לעצור בשדה הסמוך ולתת להם לאכל לשובע. שדה זה היה שייך לאדם פרטי, אך כאמור פרט זה לא הפריע לעגלון כלל. רק מה, העגלון שלא רצה להסתבך, נזהר מאוד לבל יבחין איש בגזלה המתרחשת לאור היום. צבי ביקש להיעזר בנוסע החביב: "הסתכל בבקשה לכל צד, ואם תראה מישהו מתקרב, מיד תצעק לי כדי שאדע להיזהר", אמר העגלון ל'חפץ חיים' וחיש קל קפץ ממקומו והוביל את סוסיו לשדה הסמוך. עוד לא הספיקו הסוסים להכניס לפיהם מן התבואה המשובחת, וכבר שמע צבי את הנוסע צועק לו: "רואים, רואים!". צבי תפס בסוסיו בבהלה והסתכל לכל עבר לראות מי מתקרב. אך בכל האופק לא היה זכר לאף אדם. אולי דמיין, אמר לעצמו ושחרר את סוסיו לאכול כאוות נפשם. לפתע שמע שוב את קריאתו של הנוסע: "רואים, רואים!" מהטון בו נאמרו הדברים היה ניכר שדברי אמת בפיו של הנוסע, אך שוב לא ראה איש כאשר הרים את עיניו. "מי רואה?!" שאל העגלון את החפץ חיים בכעס, "האם החלטת לשטות בי?" "חלילה! איני משטה בך", מיהר החפץ חיים להסביר את עצמו, רק שמהשמיים רואים אותך…" הבין העגלון שהוא הסתכל לכל הצדדים, רק למעלה – שכח להסתכל. מאת: צוות ישראפוסט מאת: צוות ישראפוסט החלה להרגיש מוזר במהלך שירותה הצבאי, אבל היתה 19- עדי רונן בת ה בטוחה שמדובר רק בסטרס. כשהמצב החמיר היא הופנתה לבדיקות שגילו כי היא סובלת מהמחלה הנדירה "מויה מויה" הרגישה 19 חיילת בת נימולים בגוף. זה נגמר בניתוח מוח העגלון מאריאל, החלה להרגיש לפני מספר 19 עדי רונן, בת חודשים נימולים בצד השמאלי של פניה. הנימולים הלכו והחמירו עד שעדי, שבאותה תקופה שירתה כתצפיתנית בחיל האוויר, הבינה שהיא חייבת לבדוק את זה. אחרי סדרת בדיקות היא גילתה שהיא סובלת ממחלה נדירה מאוד הגורמת לה שבץ מוחי ולפגיעות נוירולוגיות נוספות. וזו הייתה רק תחילת ההתמודדות. , הייתי תצפיתנית באיו"ש 2021 "התגייסתי בינואר והתאהבתי בתפקיד. בנובמבר של אותה שנה יצאתי לקורס פיקוד, שהיה החלום שלי עוד מהטירונות, ולצערי לא הספקתי לסיים אותו", מספרת עדי, "במהלך הקורס הרגשתי כל חצי שעה נימולים בצד השמאלי של הפנים, למשך כדקה, ולא התייחסתי לזה. אמרתי לעצמי שזה סתם בגלל הלחץ של הקורס. אבל הנימולים גברו עם הזמן, והגעתי למצב שהם הופיעו בכל חצי הגוף השמאלי בתדירות של כל עשר דקות". עדי פנתה לרופאה הצבאית, וזו נתנה לה הפניות EEG , , בדיקות דם MRI לסדרה של בדיקות, בהן ראש. "כל הבדיקות יצאו תקינות, למעט CT ו- שחזרה לאחר מספר ימים ובישרה MRI בדיקת הבשורות לא טובות - אובחנתי כחולה במחלה בשם 'מויה מויה'", היא מספרת. כמו עננת עשן במוח משמעות השם מויה מויה ביפנית הוא עננת עשן. מדובר במחלה המתאפיינת בהיצרות כרונית ומתקדמת של העורקים הראשיים המובילים דם למוח, וכתוצאה מכך בירידה בזרימת הדם לאזורים שונים במוח, שעלולה לגרום לשבץ מוחי עם פגיעות נוירולוגיות שונות בילדים ומבוגרים צעירים. בשל אותה להיצרות, נוצרים כלי דם מעקפים קטנים, שבבדיקות הדמיה נראים כעננת עשן בסמוך לכלי הדם המוצרים. המחלה יכולה להיות בעלת בסיס גנטי, היא יכולה להיות חלק מתסמונות גנטיות שונות, או כתוצאה מהקרנות. המחלה בדרך כלל מאובחנת בגילאי . אחד התסמינים החשובים 30-45 הילדות או בגילאי של המחלה היא הופעת סימני צד נוירולוגים לאחר מאמץ גופני, מקלחת חמה מאד ואף אכילת מזון חם. "קיימת חשיבות עליונה להעלות את המודעות למחלת המויה מויה, ולשבץ מוחי באוכלוסיית הילדים והמתבגרים בכלל", מסבירה ד"ר מורן הויזמן קדם, מנהלת המרפאה לשבץ מוחי ומחלות כלי דם מוחיות בילדים במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה. "טיפול ניתוחי בחולים עם מויה מויה המתאימים לכך, יכול להפחית משמעותית את הסיכון לשבץ במטופלים אלו", הוסיפה. לפחות לא סיימתי עם החיים שלי" "כל אחד ששמע את הסיפור שלי לא הכיר את המחלה, כולל אני ומשפחתי, שלא שמענו עליה מעולם", מספרת עדי, "לאחר בדיקות נוספות עברתי לאחרונה שני ניתוחי מעקפים מוחיים על ידי הצוות הרפואי המדהים שבמערך הנוירוכירורגי באיכילוב בהובלת פרופ' יונתן רוט, ומצבי היום פשוט מעולה". עדי מוסיפה כי "אומנם לא סיימתי את קורס הפיקוד, ולצערי שוחררתי מהשירות הצבאי, אבל לפחות לא סיימתי עם החיים שלי". הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים הקלק על שם העסק או כותרת כתבה לפרטים נוספים
RkJQdWJsaXNoZXIy MTQ0OTE=