היא הפסידה את הטיסה, אבל המטוס לא התרסק…

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

 

לפני כמה שנים טייל בתאילנד יהודי בשם יוסף, עם אשתו ושלושת ילדיו. מספר יוסף: "במהלך הטיול שלנו תכננו לנסוע לפוקט לכמה ימים, הזמנו טיסה ובשעה המיועדת נסענו לשדה התעופה. כשהגענו לשדה התעופה, גיליתי ששכחתי את המחשב הנייד שלי במונית, במחשב הזה יש לי את כל העבודה שלי ועניינים אישיים שלי, ואין לי שום גיבוי. התחלתי לרדוף אחרי המונית אך לא הצלחתי לתפוס אותה. עצרתי מונית אחרת והתחלתי מרדף אחרי המונית ההיא, אחרי כשעה הבנתי שזה מקרה אבוד, ובלב שבור חזרתי לשדה התעופה".

"פגשתי את המשפחה ונעמדנו בדלפק הבידוק לטיסה לפוקט, אך דיילת הקרקע אמרה לנו 'אני מצטערת, סגרנו כבר את הטיסה'. ניסינו לשכנע אותה אך ללא הצלחה, ניסינו לברר מתי הטיסה הבאה והיא אמרה שבגלל שבאנו מאוחר הפסדנו את הכרטיסים ועלינו לקנות כרטיסים חדשים.

בלית־ברירה קנינו כרטיסים חדשים לטיסה שתצא עוד שעתיים, נעמדנו בתור ומשום מה התור לא התקדם. ניגשתי לברר מה קורה, ומודיעים לי שהטיסה בוטלה. זה כבר היה יותר מדי בשבילי, ניגשתי בכעס לאחד האחראים לברר מה קרה והוא אמר לי: 'המטוס שיצא לפני כשעה וחצי התרסק בשדה התעופה של פוקט ולכן סגרו שם את שדה התעופה'. בדקתי והתברר שזו הייתה הטיסה שהיינו אמורים להיות עליה".

יוסף סיים את הסיפור ואמר: "מדהים כמה קיצונית יכולה להיות תחלופה של רגשות. שעתיים קודם לכן כעסתי על כל העולם, הרי זה לא הגיוני, לאבד מחשב יקר, להפסיד עשרים אלף באט על כרטיסים, לפספס טיסה ועוד טיסה… אבל כשנודע לי מה שקרה, הרמתי את העיניים ואמרתי: ריבונו של עולם, תודה לך! תמורת קצת כסף הצלת את חיי ואת חיי משפחתי".

כשהוא סיים את סיפורו, סיפרתי לו שלפני כמה שנים הייתה כאן בחורה שהיא מעצבת אופנה. היה לה קו אופנה שהייתה אמורה לייצר בהודו עבור תערוכה באירופה. היא עברה בבנגקוק והתחברה מאוד לשיעורים ולאווירה בבית חב"ד ודחתה את הטיסה שוב ושוב כדי להמשיך ללמוד. אחרי כמה ימים היא שמה לב שכבר לא נשאר לה מספיק זמן עד התערוכה, והחליטה לנסוע באופן מידי. זה היה יום לפני חג השבועות וניסיתי לשכנע אותה שתישאר כבר לחג, אבל היא הייתה כבר ממש לחוצה והחליטה לנסוע.

רק כשהגיעה לשדה התעופה, היא שמה לב שאין לה את הכרטיס (באותו זמן עדיין היו צריכים כרטיס נייר), וצלצלה לשאול אם מצאנו את זה בבית חב"ד או בסוכנות הסמוכה. לצערי לא מצאנו את הכרטיס, אחרי שעתיים היא חזרה לבית חב"ד והייתה נראית מאוד עצובה.

פניתי אליה ושאלתי: "אם היית שומעת עכשיו שהמטוס שהיית צריכה להיות עליו התרסק וכולם נהרגו, היית שמחה שלא עלית על הטיסה?", היא ענתה בחיוב, ואז אמרתי: "שלוש מאות איש צריכים להיהרג כדי שתביני שלא היית אמורה להיות על הטיסה הזו? בעזרת ה' הם יגיעו בשלום וגם את תגיעי בשלום מיד לאחר החג". כמובן שבדיעבד היא שמחה מאוד שנשארה בחג, וזכתה לראות איך ההשגחה הפרטית הובילה אותה.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151