אז סיימנו לנקות את הפינות…
הכל נקי ומסודר, מוכן לחג.
ומה עם הניקיון בתוכנו?
אולי הגיע הזמן להיפטר מכל מה שמחמיץ לנו את הלב?
למה לא להגיד לכל מה שעושה לנו לא טוב בגוף ובנשמה:
תודה שהארת לי את המקום הכואב, אבל עכשיו אני כבר לא צריכה אותך, הבנתי…
איזו הרגשה נפלאה זו יכולה להיות.
לשחרר את כל מה שמעיק, לפוגג כעסים קטנים וגם גדולים, למוסס אכזבות, למסמס תסכולים…
בואי ונשים לנו כמטרה להגיע לשחרור מוחלט מכל המגבלות וההגבלות, בכל התחומים שבהם כבלנו את עצמנו.
בואי ונשחרר את עצמנו מבית הכלא שבנינו במו ידינו, כדי שנוכל להמשיך הלאה כבני חורין אמיתיים.
בעבר כבר חווינו חירות אמיתית, זה מוטבע בדנ"א שלנו.
אנחנו מכירות את הרגשת החירות, צריך רק להתחבר אליה שוב.
כדי להיות חופשיות, עלינו לפרוק מעלינו את העול המצרי של השעבוד לתחושות השליליות.
כדי להיות בנות חורין, עלינו לצאת מתוך הכלא של הטינות הישנות שמאכלות לנו את הלב.
כדי להשתחרר ולהתאוורר ולהרגיש אביב בלב – עלינו לזרוק את בגדי העבדים לכעס, לעצבים.
בואי לנשום אוויר צלול.
בואי לפתוח את הלב לאביב שיביא עימו התחלות חדשות והפתעות מרגשות.
בואי לראות בעיניים שגשוג והצלחה, פריחה ולבלוב בכל התחומים!
מאחלת לכולנו, חג פסח שמח ומואר
מי יתן שאף פעם לא נאבד תקווה ותמיד נהיה מוקפים בחום ואהבה, אמן!
באהבה,
אסתי לוינסון
