אם פעם ילדים צפו בתשדירי הטלוויזיה החינוכית, כיום, כבר תינוקות צופים בתכנים שאמורים לתרום להתפתחותם הקוגניטיבית. אולם מומחים להתפתחות תינוקות מזהירים שהנזק של אותן קלטות עולה על התועלת.
כל שנה מתפרסמות סטטיסטיקות על הרגלי הצפייה של ילדים ותינוקות וחלקן נראות מדאיגות. את המחקרים בדבר השפעתה של הטלוויזיה על תינוקות מובילים רופאים, אנשי חינוך ומומחים להתפתחות תינוקות, מרוב במחקרים עולה כי כדאי להגביל את זמן השהייה של תינוקות מול המסך.
בתחילת אוגוסט 2007 פורסם כי תכניות טלוויזיה המיועדות לתינוקות יכולות לפגוע בהתפתחות תינוקות. התוכניות הללו שזמינות בערוצים ייעודיים לתינוקות, במחשב ועל דיסקים מציגות תמונות שאינן בהכרח קשורות זו לזו וקשה להסבירן במילים ואין בהן כמעט שימוש בשפה ובמלל. אחת התוכניות הפופולריות ביותר היא “בייבי איינשטיין” שהרוויחה הכנסות של למעלה מ 500 מיליון דולרים ונרכשה על ידי תאגיד דיסני בשנת 2001.
הורים רבים רואים בתוכניות הללו כתחליף לבייביסיטר. הם מושיבים את התינוק מול מרקע הטלוויזיה ופונים לנקות את הבית, להכין ארוחת ערב או לטפל במטלות שונות שהצטברו במהלך היום. אבל הבעיה היא שהתוכניות הללו אינן תורמות לתינוקות כפי שהן מתיימרות, זאת לפי מחקרים שנעשו.
מוחו של תינוק לפני גיל שנתיים רגיש מאוד ללמידה. במוח של תינוק מתפתחים כל הזמן קשרים עצביים והוא גדל בנפחו. חשוב מאוד לחשוף את התינוק לגירויים אינטראקטיביים על מנת שילמד ויתפתח.
הקלטות הללו המאופיינות בדיאלוג מועט ותוכן המשתנה במהירות, אינן מספקות לתינוק את מלוא הגירויים להם הוא זקוק.
המחקר שפורסם בכתב העת לרפואת ילדים בחן 1000 משפחות עם תינוקות בגילאי 8-16 חודשים. 32% מהתינוקות צפו בתוכניות טלוויזיה המיועדות לתינוקות, 17% מהם צפו בתוכניות לפחות שעה ביום. על מנת לבחון כיצד תכניות דוגמת “בייבי איינשטיין” משפיעות על התפתחות תינוקות, החוקרים התמקדו באוצר המילים שלהם. החוקרים גילו שאוצר המילים של תינוקות שצפו בתוכניות הללו היה דל יותר, למעשה עבור כל שעה נוספת ביום בה צפה התינוק בטלוויזיה, הוא ידע פחות 6-8 מילים מאשר תינוקות אחרים, בני גילו.
עוד גילו החוקרים שפעוטות גדולים יותר, בגילאים 17-24 חודשים לא היו מושפעים מצפייה בתוכניות.
המלצות להורים:
אחת ההמלצות הבולטות של החוקרים היא שאם כבר מושיבים את התינוק מול המרקע, חשוב לדבר איתו תוך כדי צפייה, לעזור לו להבין את ההתרחשות ולהסביר לו מונחים שאינם מוכרים לו. מנגד, מומחים רבים להתפתחות הילד טוענים שתינוקות מתחת לגיל שנתיים אינם אמורים לצפות בטלוויזיה כלל ופעוטות למעלה מגיל שנתיים לא צריכים לצפות בטלוויזיה יותר משעה או שתיים ביום.
החוקרים מדגישים שעדיף להשקיע את הזמן בו התינוקות ערים כדי ליצור איתם אינטראקציה שתאפשר להם לאסוף רמזים על הסביבה ותסייע להתפתחות הקוגניטיבית שלהם. חשוב גם לעודד תינוקות להיות פעילים פיזית, להשכיב אותם על הבטן ולעודד אותם לזחול.
מומחים להתפתחות ילדים טוענים שלצפייה בטלוויזיה ישנן השלכות שליליות גם בגיל מאוחר יותר. ילדים שצופים שעות מרובות בטלוויזיה נוטים לסבול מהשמנת יתר, הפרעות קשב וריכוז ותוקפנות. ילדים גם נחשפים לתכנים בטלוויזיה לתכנים לא הולמים לגילם כולל סקס וגילויי אלימות. מנגד ישנם מחקרים המוכיחים כי תכניות טלוויזיה חינוכיות יכולות לתרום לילדים בגיל הרך. רחוב סומסום הפופולרית זכתה לשבחים מצד החוקרים.
לסיכום, ניתן לומר, שתוכניות טלוויזיה, אפילו כאלה המוגדרות כחינוכיות, יכולות להזיק לילדים מתחת לגיל שנתיים. בכל אופן לא כדאי להותיר את הילדים לצפות בטלוויזיה לבדם, ללא השגחה. צפייה בטלוויזיה במשותף עם הילד היא בבחינות רבות הרע במיעוטו. צפייה במשותף, מאפשרת אינטראקציה חיובית בין הילדים להורים. ההורים יכולים לשוחח עם הילד על התכנים ולהסביר לו מונחים שאינו מבין. אינטראקציה בין הורים לילדים חשובה בכל גיל, אולם היא חשובה במיוחד כשמדובר בתינוקות, זה משהו שאף תוכנית טלוויזיה לא תוכל להחליף לעולם.
