פרשת בהעלותך

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

מרים, האחות המסורה אשר התייצבה לשמור על אחיה הקטן משה, נענשה בגינו 81 שנה אחר כך, בצרעת. על מה נענשה בעונש כה קשה?

אף אחד לא גילה לה את הסוד, אך היא עמדה ליד ציפורה אשת משה כאשר אמרו למשה "אלדד ומידד מתנבאים מחנה". ציפורה הגיבה לעצמה : אוי לנשותיהם של אלו, מעתה יפרשו מהם הבעלים הנביאים, כמו שמשה גרש אותי מאז מתן תורה. טענה מרים לאחיה אהרון: מדוע גרש משה את אשתו, הרי גם אנו נביאים, גם עמנו ה' מדבר ולמרות זאת נשארנו נשואים!

אך כאשר התגלה אליהם ה' באופן פתאומי, בהיותם טמאים, קלטו האחים את טעותם, אך זה היה מאוחר מדי. טענת ה' אליהם הייתה "מדוע לא יראתם לדבר בעבדי – במשה?" משה רבינו, עבד ה', הוא נאמן ביתו של האלוקים. האומנם אתם חושבים שהוא עשה משהו שלא כרצון ה'? או שמא אני לא יודע מה הוא עושה?

אלוקים מדקדק עם צדיקים "כחוט השערה" והערכה לא נכונה של משה רבנו והשוואתו לשאר הנביאים, הביאה את מרים להיות מצורעת, המושהית מחוץ למחנה שבעה ימים.

סיום הסיפור הוא ש"העם לא נסע עד היאסף מרים". רק לאחר שבעה ימים העם נסע קדימה לכיוון ארץ הקודש. מדוע לא נסע העם? האמת היא, שהעם לא נוסע לבד , צריך שהענן יתרומם וה' ייתן את ההוראה לזוז. על כך עונה רש"י: זה הכבוד חלק לה המקום! (הקדש ברוך הוא), זה לא שהעם לא נסע כי מרים היא אדם חשוב. הקדוש ברוך הוא בעצמו, המתין לה שבעה ימים. ומדוע?

מבאר רש"י : מידה כנגד מידה! כמו שהיא התייצבה ושמרה על משה כאשר שמו אותו ביאור, לאחר מכן דאגה למצוא את האמא שתניק את בנה – משה, כך גם ה' המתין לה עד שהיא תיאסף אל המחנה.

אם נחשוב לרגע, האם יעלה על הדעת להשאיר אותה במדבר, והעם יתקדם קדימה? הרי זו סכנת נפשות! זה לא כבוד שה' חלק לה, אלא פשוט פיקוח נפש. אז מהי באמת כוונת רש"י?

מבאר הרבי באחת משיחותיו: דין המצורע הוא רק כאשר יש שלוש מחנות: כהנים לויים וישראלים. עם פירוק המשכן ותחילת המסע, אין דין של שלוש מחנות, והמצורע/ת יכולה להצטרף למסע ובלבד שלא תטמא את בני ישראל. כך שבמקרה זה , לא נשקפה סכנת חיים למרים. אבל, למרות שהיא יכולה להצטרף, היא לא תוכל להפסיק להיות מצורעת עד שייגמרו שבעת הימים שהיא מחוץ למחנה. אם כן יהיה עליה לחכות עד שיוקם המחנה מחדש, והיא תהיה מחוצה לו למשך שבעה ימים ואז תוכל להיטהר.

כדי שהיא לא תצטרך להמתין זמן רב מדי, חלק לה המקום (הקב"ה) כבוד, שהענן לא התרומם עד שהיא נטהרה. אמנם בפסוק כתוב "והעם לא נסע" ,שמזה נשמע שהעם רצו לחכות לה. אך כמו כל המסעות שהיו ברצון ה' ולא לפי רצון העם, סביר שגם מסע זה היה כך. אלא , שגם רצונו זה של העם, היה בגלל שמלמעלה עוררו את העם לחכות למרים הנביאה.

מכאן נוכל ללמוד על כל אדם , גם אדם הנמצא במצב הקשה ביותר – מצורע, מובדל מעם ישראל ומשולח מחוץ למחנה, גם אותו יעורר הקב"ה מלמעלה, לשוב בתשובה עד שהוא ישוב אל המחנה ויטהר.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151