האם אנחנו סוג של הורים מגוננים?

האם אנחנו באמת מראים אהבה או שאנחנו מסייעים בהרס הילדים שלנו?

סיפור קצר עם משמעות רבה!

צעיר הלך לחפש תפקיד חשוב בחברת דפוס גדולה. הוא עבר את הריאיון הראשוני והלך לפגוש את המנהל לראיון האחרון. המנהל ראה את קורות החיים שלו, שהיו מצוינים.

המנהל שאל את הבחור: "קבלת מלגת לימודים לבית הספר?"
הצעיר ענה, "לא".
"האם אביך הוא זה ששילם עבור לימודיך? " הצעיר ענה "כן".
"איפה אבא שלך עובד? " ענה הצעיר: "אבא שלי הוא נפח".
המנהל ביקש מהצעיר להראות לו את ידיו.
הצעיר הראה זוג ידיים רכות ומושלמות.
"האם אי פעם עזרת להורים שלך בעבודה שלהם? " שאל המנהל
"כלל לא", ענה הצעיר, "ההורים שלי תמיד רצו לראות אותי לומד וקורא ספרים רבים. חוץ מזה, אבא שלי הוא זה שיודע לעשות את העבודה שלו טוב יותר ממני".
ענה לו המנהל:
"יש לי בקשה, כשאתה חוזר היום הביתה, לך ושטוף את הידיים של אביך ואז תחזור אלי מחר בבוקר".
הצעיר הרגיש שההזדמנות שלו לקבל את העבודה הייתה גבוהה ולכן החליט לעשות את מה שהתבקש.

כשחזר לביתו שאל הצעיר את אביו אם הוא יאפשר לו לשטוף את ידיו. אביו הרגיש מוזר, שמח, וברגשות מעורבים הראה את ידיו לבנו.
הצעיר שטף את ידיו, לאט לאט. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא שם לב שידי אביו היו מקומטות עם הרבה צלקות וחבורות. חלקם היו כל כך כואבות שעורותיו סמרו כשנגע בהם.

זו הייתה הפעם הראשונה שהבחור הצעיר ראה מה זה אומר "זוג ידיים עובדות" , ידיים שעובדות בכל יום כדי לשלם עבור לימודיו. החבורות על הידיים היו המחיר שאביו שילם עבור חינוכו, פעילויות בית הספר שלו ועתידו. לאחר שסיים לנקות את ידי אביו עמד הצעיר בדממה והחל לסדר ולנקות את בית המלאכה. באותו הלילה, אב ובנו דיברו במשך זמן רב.
למחרת בבוקר, הצעיר הלך למשרדו של המנהל.

המנהל הבחין בדמעות בעיניו של הצעיר כשהוא שאל אותו, "האם אתה יכול להגיד לי מה שעשית ומה למדת אתמול בבית שלך?"
הצעיר ענה: "אני רחצתי את ידיו של אבי וכשסיימתי נשארתי וניקיתי בית המלאכה שלו. עכשיו אני יודע מה זה להעריך ולהכיר בכך שללא ההורים שלי, לא הייתי מי שאני היום.
רק כאשר עזרתי לאבי אמש הבנתי כמה קשה לעשות משהו בעצמי. אני מעריך את החשיבות ואת הערך בעזרה למשפחה".

המנהל אמר, "זה מה שאני מחפש באנשים שלי. אני רוצה לשכור מישהו שיכול להעריך את העזרה של אחרים, אדם שמכיר את מצוקת אחרים יוכל לעבור כדי להשיג דברים, ואדם שמבין שכסף הוא לא מטרתו היחידה בחיים ".
"קבלת את התפקיד".

רוצה להגיד:

ילד שמפנקים אותו ,מגוננים עליו ונותנים לו כל מה שהוא רוצה, מפתח מנטליות של "יש לי הזכות" ותמיד ישים את עצמו ראשון לפני כולם ויראה רק את עמו, הוא יתעלם מהמאמצים של הורים, בני משפחה וחברים.

האם אנחנו סוג זה של הורים מגוננים? האם אנחנו באמת מראים אהבה או שאנחנו מסייעים בהרס הילדים שלנו?

אנחנו יכולים לתת לילד שלנו חדר משלו בבית גדול, אוכל טוב, מחשב, טאבלט, טלפון נייד, ומסך טלוויזיה גדולה. אך, תמיד חשוב לזכור שיהיה חלק ממה שקורה בבית, שותף לחיי המשפחה.

במשפחה לאחר הארוחה, תנו להם לשטוף את הכלים עם האחים והאחיות שלהם, תנו להם לקפל כביסה או לבשל אתכם, לעקור עשבים או לכסח את הדשא. זכרו אתם לא עושים זאת כי אתם עניים ולא יכולים להרשות לעצמכם עזרה.

אתם עושים זאת בגלל שאנחנו אוהבים אותם ורוצים שהם יבינו דברים מסוימים על החיים.
ילדים צריכים ללמוד להעריך את כמות המאמץ הנדרשת כדי לעשות את עבודה כמו שצריך.
הם צריכים לחוות את הקשיים בחיים שאנשים צריכים להתגבר כדי להצליח והם חייבים ללמוד על כישלון כדי להיות מסוגל להצליח. ילדים צריכים ללמוד איך לעבוד ולשחק עם אחרים ושהם לא תמיד מספר אחד או מנצחים, אבל הם תמיד יכולים לעבוד קשה יותר כדי להגיע למטרות שלהם.

אם הם עשו כמיטב יכולתם, ואז הם יכולים להתגאות בכל המאמץ שהם הציגו.
כל אלו נלמדים בראש ובראשונה בבית שלנו!
חג חנוכה שמח!

אורן זך, בת 50, מרגיעה, מסבירה מדריכת הורים לאתגרי קשב וריכוז,
מנחה סדנאות ומרצה בנושאי הפרעות קשב מנקודות מבט שונות.

בעלת תאר ראשון במדעי הרוח והחברה (תיאום וניהול קהילתי), תאר שני באנתרופולוגיה וסוציולוגיה: התמחות בייעוץ ארגוני תהליכי, הנחיית קבוצות וייעוץ פרטני, לימודי חינוך בסמינר הקיבוצים, תעודת הדרכת הורים "מכללת עידן הורות" – שלוחה של מכללת תל חי, לימודי התמחות בהפרעת קשב וריכוז, מרצה מאושרת על ידי משרד החינוך.

מוזמנים לדף הבית: https://www.facebook.com/orenzach.adhd

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151