האלף-בית של חג השבועות

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

על החג – חג השבועות הוא החג השני מ”שלושת הרגלים” – שלושת החגים היהודים הגדולים (שני החגים האחרים הם: פסח וסוכות), והוא חל חמישים יום לאחר חג הפסח. התורה ניתנה לעם היהודי על הר סיני לפני למעלה מ3,300 שנה. בכל שנה, אנו מקבלים את התורה מחדש.

זהו חג תנכ”י, אותו מציינים על-ידי תפילות מיוחדות, אמירת ה”קידוש”, סעודה חגיגית ואיסור עשיית מלאכה.

החג מכונה בשם “שבועות” מכיון שהוא מגיע לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות, במהלכם התכונן העם היהודי לקבלת התורה. בתקופה זו הכינו היהודים את עצמם מבחינה רוחנית והפכו לעם קדוש הראוי לבוא בברית נצח עם בורא העולם, בעת נתינת התורה.

פירוש המילה שבועות הוא גם מלשון “שבועה”, על שם השבועות שהחליפו ביניהם ה’ והעם היהודי, שלא לנטוש זה את זה.

התורה – התורה מורכבת משני חלקים: התורה שבכתב והתורה שבעל-פה. התורה שבכתב כוללת חמשה חומשי תורה שניתנו למשה רבינו בהר סיני, הנביאים והכתובים (מה שאנו מכנים בשם “התנ”ך”). יחד עם התורה שבכתב, קיבל משה גם את התורה שבעל-פה המסבירה ומבארת את התורה שבכתב. תורה זו נמסרה מפה לפה במהלך הדורות, ולבסוף נכתבה בתלמוד ובמדרש.

המילה “תורה” משמעותה “הוראה” ומדריך. המילה “מצוה” משמעותה ציווי וגם חיבור. ישנם 613 מצוות. 248 מצוות ה’עשה’, הם כנגד אברי האדם. 365 מצוות ה’לא תעשה’ שוות לגידים בגוף האדם.

על-ידי לימוד התורה וקיום המצוות אנו מקשרים את עצמנו ואת הסביבה לה’. מטרת בריאת העולם על-ידי האלוקים היתה כדי לקדש את העולם, למלאות אותו בקדושה וברוחניות.

תפקיד הילדים – בכל שנה ושנה אנו מקבלים את התורה מחדש. לפיכך, בדיוק כשם שבזמן מתן תורה על הר סיני נכחו כל ישראל, אנשים נשים וטף, כך על כל אחד להשתדל להגיע לבית-הכנסת בחג השבועות, כדי להיות נוכח בזמן קריאת עשרת הדברות.
חשיבות מיוחדת ישנה להבאת הילדים, שכן חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לפני שנתן ה’ את התורה לעם ישראל הוא ביקש ערבים שיבטיחו את קיום התורה על-ידי היהודים. היהודים הציעו ערבים שונים, אך רק כאשר אמרו “בנינו ערבים בעדנו” הסכים ה’ לתת את התורה.

אל לנו לשכוח להביא עמנו את ה”ערבים” לקבלת התורה.

שמות החג – לחג שאנו חוגגים ביום ו סיון שמות שונים, המתייחסים למשמעויות השונות של החג. להלן סקירת השמות שניתנו לחג, לצד הסיבות לכך.

השם: חג השבועות. שם זה הוא השם הנפוץ של החג.

הסיבה: לזכר שבעת השבועות המחברים בין חג הפסח לחג השבועות, במהלכם אנו “סופרים את העומר”, ובתומם אנו חוגגים את חג ה”שבועות”.
סיבה נוספת: המילה “שבועות” יכולה גם להתפרש במובן “שבועה”, לרמז על השבועה שנשבע הקדוש-ברוך-הוא לבני ישראל בשעת מתן תורה, שלעולם לא יחליף את עם ישראל בעם אחר. היהודים אף הם נשבעו, מצידם, כי ישמרו אמונים לה’ ולתורתו.

השם: זמן מתן תורתנו.
הסיבה: ביום זה, בשנת 2448 לבריאת העולם, התגלה ה’ על הר סיני ונתן לעם ישראל את התורה.

השם: חג הביכורים.
הסיבה: החל מחג השבועות, החלו החקלאים להביא את ביכוריהם – ראשית הפירות שצמחו בשדותיהם – אל בית המקדש. את הביכורים היה ניתן להביא רק מחג השבועות ואילך, עד לחג הסוכות.
השם: עצרת.
הסיבה: משמעות המילה עצרת היא סיום ונעילה. במובן מסויים, חג השבועות הוא הסיום והנעילה של חג הפסח (בשל תקופת ספירת העומר המחברת ביניהם).

השם: חג הקציר.
הסיבה: בארץ ישראל, תקופת קציר החיטים החלה לפני חג השבועות. במהלך החג היו מביאים קרבן מיוחד המציין עובדה זו. הקרבן כונה בשם “שתי הלחם”, והיה מורכב משתי חלות העשויות חיטה.

מה עושים בחג השבועות?

לימוד בליל שבועות – בלילה הראשון של חג השבועות, יהודים ברחבי העולם מקיימים מסורת בת מאות שנים ומקדישים את הלילה ללימוד תורה, והכנות לקבלת התורה מחדש.

אחת הסיבות למנהג: בבוקרו של יום מתן תורה, עם ישראל היה עדיין שקוע בשינה וה’ בכבודו ובעצמו היה צריך לבוא ולהעיר אותם. כדי לכפר על טעות זו, קיבלו היהודים על עצמם שלא לישון בלילה זה.

עשרת הדברות – יום חג השבועות הוא היום בו קיבל עם ישראל את התורה על הר סיני, לפני 3321 שנה. כל נשמות בני ישראל אני אתה ואת, הסבים שלנו והסבים שלהם (וכן הלאה) עמדו למרגלות הר סיני כדי לקבל את התורה מאת ה’ בעצמו.

השנה בחג השבועות, בואו לבית הכנסת יחד עם כל משפחתכם כדי לשמוע שוב את עשרת הדברות ולחזק את בריתנו עם האלוקים.

מכיוון שכל עם ישראל נכח במעמד הר סיני, יש לעשות כל מאמץ כדי להביא את כל המשפחה – אפילו תינוקות – למעמד קריאת עשרת הדברות.

מגילת רות – בתי כנסיות רבים נוהגים לקרוא במהלך החג את “מגילת רות”, המתארת את סיפורה של רות, גיורת מואביה שהצטרפה לחיק העם היהודי.

קיימות מספר סיבות למנהג זה:

א) שבועות הוא יום ההולדת, וכן יום הפטירה, של דוד המלך, שהגיע מזרע רות ובעלה – בועז.

ב) אירועי הקציר המתוארים במגילת רות תואמים את חג השבועות המכונה גם בשם
חג הקציר.

ג) רות היתה גיורת שקיבלה על עצמה את חוקי התורה בלב שלם. בחג השבועות כולנו נחשבים במובן מסויים כ’גרים’ המקבלים על עצמם את עול התורה מחדש בשמחה.

אכילת מאכלי חלב – מנהג עתיק (וחביב) נוסף הוא אכילת מאכלי חלב.

להלן סיבות שונות למנהג זה:
* בחג השבועות היו מביאים אל בית-המקדש את “שתי הלחם”, קרבן המורכב משתי לחמים. כדי לציין זאת, אנו אוכלים במהלך החג שתי ארוחות: הראשונה ארוחה חלבית, ולאחריה (לאחר הפסקה מתאימה – ראה כאן) ארוחה בשרית.

* במתן תורה ניתנו לעם היהודי חוקי הכשרות. מכיוון שהתורה ניתנה בשבת, לא ניתן היה לשחוט בהמות לאכילה ולפיכך העם הסתפק במוצרי חלב.

* התורה נמשלה לחלב המזין את הנפש. כמו-כן, הגימטריא של “חלב” היא 40, כנגד 40 יום ששהה משה בהר סיני.

לחצו כאן למתכונים מיוחדים למאכלי חלב לחג השבועות.

קישוטי פרחים – מכיוון ששבועות הוא חג הקציר, ישנם הנוהגים לקשט את הבית ואת בית-הכנסת בפרחים ובפירות. בנוסף לכך, חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי לקראת מתן תורה הר סיני התכסה כולו בירוק.

חשוב לסיים את סידור הפרחים עוד בערב החג, כדי לשמור על קדושת המועד.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151