חג השבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים שבתורה. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות.
לפי ההלכה חל החג ביום החמישים לספירת העומר (יום החמישים מהיום שאחרי יום טוב הראשון של פסח), ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה היה החג יכול לחול בימים ה', ו' או ז' בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח הנהוג כיום ניסן הנו תמיד בן 30 יום ואייר הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו' בסיוון. לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים הללו: ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ־לארץ, יום זה יהיה היום הראשון לחג, ולאחריו יחול יום טוב שני של גלויות. חג השבועות הוא החג היחיד מבין שלושת הרגלים שאין לו חול המועד. יש שהסבירו עובדה זו בכך שחג השבועות חל בתקופה בה יש עומס חקלאי רב, בקצירת התבואה ועיבודה.
על פי הקראים, מאחר שנכתב בפסוק לגבי מועד תחילת ספירת העומר "ממחרת השבת" והם מפרשים זאת כ"שבת בראשית", דהיינו יום שבת בשבוע, ולא "יום טוב", דהיינו יום טוב הראשון של פסח, ולכן תמיד הם יחלו את ספירת העומר ביום ראשון בשבוע, ושבועות יחול גם כן ביום ראשון.
שמות החג
לחג ישנם מספר שמות:
– שָבוּעוֹת על שם שבעת השבועות שסופרים מיום הנפת העומר עד חג זה. שם זה מופיע בתורה מספר פעמים.
– חג הקציר, משום שבתקופה הסמוכה לחג זה היה מתבצע קציר החיטים שהיה מובא ל-ה' בתור מנחה. שם זה מופיע בשמות כ"ג: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה".
– חג הביכורים מפני שהיו מתחילים להעלות בטקס צבעוני ורב רושם את ביכורי האדמה לירושלים לבית המקדש. שם זה מוזכר בספר במדבר כ"ח, כ"ו: "וביום הבכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה'–בשבעתיכם". הבאת הביכורים מתוארת בספר דברים פרק כ"ו א' – ד' ובמסכת ביכורים.
– עצרת – בתלמוד, בלשון חז"ל (משנה ראש השנה א, ב).
– חג מתן תורה שם זה אינו מופיע בתורה, והוא ניתן בעקבות המסורת לפיה ביום זה נערך מעמד הר סיני, שבו אלוהים התגלה אל ישראל סביב להר במעמד נבואי-היסטורי חד פעמי, והורה להם את עשרת הדברות שלאחר מכן נחקקו על לוחות הברית שהושמו במשכן.
– יום הקהל – ביום מתן תורה הצטווה משה להקהיל את כל העם לפני הר סיני. השם מביע את אחדות העם.
– יום החמישים – מבטא את תאריך החג, שבעה שבועות ועוד יום (שהם חמישים ימים) ממוצאי פסח ראשון.
קיצורם של כלל השמות הוא "חקת שבעה" – חמישים, קציר, תורה, שבועות, ביכורים, עצרת, הקהל.
