מהם כללי הזהב לזוגיות בריאה וטובה? אילו נקודות חשוב לדעת בשביל שלום הבית שלכם? מקבץ עצות של רבנים לשלום בית
1. להמעיט בדרישות. בשיחת הדרכה של מרן הרב גרשון אדלשטיין לאברכים בבני ברק על שלום בית, הסביר הרב כי כדי שהאווירה בבית תהיה של ידידות צריך "לא לבוא בדרישות מהשני, אלא להיפך, שכל אחד ירצה בטובתו של השני". בנוסף אמר כי גם כשיש אי הסכמות לא להיגרר לוויכוחים, אלא לבחור שלא להגיב מתוך כבוד לאחר.
2. תקשורת של בית מלכות. הרב יצחק זילברשטיין מסביר כי בית יהודי צריך להיות בית שיש בו שפה מכובדת ומעודנת בין בני המשפחה.
"אני מכיר בני זוג, שלבעל קוראים דוד, ולאשתו אסתר. האישה קוראת לבעלה 'דוד המלך', ואלו הבעל קורא לאשתו 'אסתר המלכה'.
"שפה מלכותית היא שפה שכל מילה שלה – מתחשבת באדם שממול, בהתייחסות פרטנית לכל מילה העלולה לפגוע בו. בית שיש בו שפה כזו, הוא בית אחר. כל הנכנס בשעריו, מרגיש באופן מיידי את הרוח הטהורה הנושבת מארבע כנפות הבית, ונדבק בה, כי היא סוחפת את הכל, היא שובה את הכל בטהרתה, בנקיונה ובמלכותה", אומר הרב.
3. לא לדחוף את האף יותר מדי. הרב משה מרדכי הלוי שולזינגר זצ"ל מעניק עצת זהב דרך ההתבוננות בטבעם של היונים: "עם ישראל נמשלו ליונה, והנה ליונים יש טבע שמעולם לא נכנסים היונים והיונות ביחד לקן. כשהזכר נמצא שם, הנקבה ממתינה בחוץ, וכן להיפך. ואפשר ללמוד מכך שהקב"ה הטביע טבע זה ביונים כדי שלא יתחככו האחד בשני, ולא יגיעו לידי מריבה. "לכן, גם בני ישראל, שנמשלו ליונים, צריכים לנהוג בדרך זו, וישתדלו שלא להתחכך האחד בשני ללא צורך, ולא יתערבו האחד בענייניו של השני, כשאין צורך בכך". ועל כך אומר הרב יצחק זילברשטיין "יש אנשים שכאשר הם נכנסים לביתם, הם 'מכניסים את האף' אל תוך סיר הבישול שהכינה עקרת הבית, ו'מביעים דעה' בעניין האוכל – זה טעים וזה לא טעים, למאכל פלוני היה צריך להוסיף מלח, ומאכל אחר היה צריך לבשל על אש חזקה יותר. והם נוהגים שלא כדרכן של היונים". על כן, עדיף למען השלום שהאחד לא יתערב בענייניו ובתחומו של השני בבית.
רוצים שלום בית? הרב זמיר כהן מגלה כיצד תזכו לכך:
4. מחווה טובה לגורם הפוגע. הרב אריה שכטר זצ"ל ייעץ לבעל, שחמותו פגעה בשלום ביתו בסכסוכים שיצרה בין בתה לבין בעלה, להביא מתנה מכובדת לחמותו. מחווה זה ריככה את ליבה, ואף הביאה להתנצלותה בפניו ולסיומם של הסתת אשתו כנגדו.
5. להיות חבר, כמו פעם. הרב שי עטרי מביא את דברי האדמו"ר מקוצק על הפסוק "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו", שיש שני חלקים בעבודת השם – לעלות, ולקום. כשהכוונה היא שיש הרבה שעולים ומתחזקים בעבודת השם, אבל השאלה היא מי "קם" במקום קדשו, כלומר מי נשאר בנאמנות גם ברגעים של קושי ומשבר.
הרב שי עטרי מסביר את אותו עקרון על רעיון הנישואים, "בחיי הנישואים יבואו ימים שאתה תראה דברים שלא ציפית להם. להישאר שם כשקשה זה העיקר. 'לעלות' ולהגיע לשלב הנישואים זה לא קשה, זו לא חוכמה. העיקר הוא 'לקום במקום קדשו', כלומר להמשיך ולהישאר שם בנאמנות", אומר הרב ומביא נקודה חשובה נוספת מפסוק זה לשלום בית.
"יש כאלה שהנישואים ממשיכים אבל לא "במקום קדשו", לא עם אותה תחושה שהייתה ברגע הקידושין, של החברות והידידות. הנישואים מתקיימים אבל אין בין השניים חברות, שאחד לצד השני", אומר הרב ומדגיש כמה חשובה שתמשיך להתקיים אותה חברות שהייתה בתחילה לאורך שנות חיי הנישואים.
6. לראות את האחר. עצתו של הרב שך זצ"ל לפונים אליו בבקשה עצה לשלום בית הייתה "לוותר, לוותר, לוותר". הדרך הבטוחה אל אווירה טובה ושמחה בבית מגיעה דרך עבודת המידות, יציאה מהאנוכיות וחשיבה על האחר, תיקון מידות פסולות ולימוד מוסר יום-יומי.
7. כבוד – הבסיס של הבית. הרב זמיר כהן מביא שלל עצות מחכימות לשלום בית בספרו "מפתחות לחיים". אחת מהן היא שמירה על כבוד הדדי, "יחס של כבוד הדדי עומד בבסיס הצורך הנפשי של כל אדם.
והפגיעה בו הינה גורלית ממש, עד כדי זעזוע מוחלט העלול למוטט כליל את חיי הנישואין", כותב הרב.
הרב מסביר כי לגבר ולאישה יש צרכים נפשיים שונים, ועל כל אחד לתת לשני את מה שלו הוא זקוק. על פי הדרכת הרמב"ם בחיבורו "משנה תורה" על הגבר לאהוב את אשתו כגופו ולהעניק לה את צרכיה הנפשיים והחומריים, בדיוק כפי שהיה דואג לעצמו. לעומת זאת, בכל הנוגע לכבודה – ביגוד ותכשיטים, דיבור ויחס מכבד שאינו פוגע או מצער, וכן ריבוי במחמאות ושבחים – עליו להעניק לה יותר מאשר עצמו. איך יוצרים חיבור אמיתי בזוגיות? הרב זמיר כהן בעצה חשובה לחיי הנישואין:
8. להיות סבלן ושמח עבור האישה. עוד מחובותיו של הבעל כלפי היא אשתו, על פי הדרכת הרמב"ם, היא "שלא יטיל עליה אימה יתירה, ויהיה דיבורו עימה בנחת, ולא יהיה עצב ולא רגזן", וזאת משום שהאיש הוא זה שאמור להשרות תחושת ביטחון וחוסן בבית, וכשהוא עצב – כל הבית שוקע יחד עימו. וכשהוא שמח, רגוע, מעודד ומקרין תקווה, שמחת חיים ואופטימיות – כל הבית חי ושמח גם כן.
וכן מוסיף הרב, "וכך לעניין מידת הרגזנות. בעל שסגנון וטון דיבורו רוגז ועצבני, בעל הכועס במהירות מכל דבר ומטיל אימה יתרה, מלחיץ באופן נורא את רעייתו ואת כל בני ביתו. כל שמחת החיים נגזלת מהם שהרי הם יראים ופוחדים ממנו ומתגובותיו הרוגזות והזועפות".
9. לתת לו את המקום שלו. לעומת זאת, האישה נדרשת לנהל את ענייני הבית על פי דעתו ורצונו של הבעל, משום הצורך הנפשי שלו לסמכות בתוך ביתו. וכן נדרשת האישה לכבד את בעלה ב"יותר מדי", והרב מסביר "שתהא האשה מכבדת את בעלה ביותר מדי. יותר מכפי שהיא סבורה שדי לו. ובפרט שהאישה אינה מרגישה צורך בסוג הכבוד הייחודי שהגבר זקוק לו, והיא עלולה להעניק רק לפי הבנתה את נפש עצמה. וזו סיבה נוספת להעניק יותר מִדֵי הבנתה".
10. רוצה לשפוך את הלב? בעיתוי הנכון, באווירה הנכונה. דבר חיוני נוסף אותו מציין הרב כמרחיק את הבעל מביתו הוא אישה הנוטה להרבות בתלונות, ומעוררת ריבים וכעסים. את הנושאים המטרידים יש להעלות באווירה נינוחה מתוך עדכון ודיון ענייני ללא עקיצות מילוליות וכעסים. וכשצריך להעיר יש לפתוח בדברי שבח לפני הביקורת ולסיים בשבח.
