אוזניות הסמארטפונים הן חלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי ומשגרת יומנו, אבל עד כמה הן הורסות לנו את השמיעה, ובעיקר איך נזהרים?
לא מזמן חל יום השמיעה הארצי. אנו שוחחנו עם ד"ר רחל פרנקל, ראש תחום אודיולוגיה בחוג להפרעות בתקשורת במכללה האקדמית הדסה בירושלים, אודות פגיעתן הקשה של אוזניות הסמארטפונים בשמיעתם של מבוגרים וילדים.
בפתח הדברים אומרת ד"ר פרנקל כי רמת הפגיעה של האוזניות משתנה על פי היקף ההאזנה דרך אוזנית, כמות השעות והעוצמה. לדבריה למכשירים הללו יש פוטנציאל להגיע לעוצמות גבוהות שמזיקות לשמיעה באופן מצטבר ונזקים שאינם מורגשים כעת יכולים להיות משמעותיים מאוד בעתיד.
"המכשירים הללו מגיעים למעבר למאה דציבל. מדובר בגובה שלעובדים בתעשייה אסור להיות חשופים אליו יותר מעשר דקות" היא אומרת וממליצה להורים להיות ערים לפגיעה ביכולת השמיעה כבר בשלביה הראשונים של הפגיעה, אך מלכתחילה עדיף ונכון לפעול בדרכי מניעה ולהישמר מלהגיע למצב של פגיעה.
"אם יש תחושת אטימות באוזניים או צפצופים באוזניים אלו סימנים לכך שנזק כבר נעשה, אבל צריך לבצע פעולת מניעה עוד קודם לכן ולא להגיע למצב שבו מאזינים בעוצמות כאלה", דברי ד"ר פרנקל הממליצה על האזנה בגובה של שני שליש מקו הווליום של המכשירים, וזאת בהתבסס על כך שמרבית המכשירים מציינים את אותה רמת עוצמה.
כמו כן היא מזכירה את מכשירי הסמארטפון המשגרים הערת אזהרה כאשר אדם מאזין באוזניות למוסיקה בווליום פוגעני.
עוד מציינת ד"ר פרנקל כי החשיפה של ילדים לווליום גבוה הפוגע ביכולת השמיעה שלהם מתילה כיום כבר בכיתות הנמוכות. ילדים בכיתות ג' עד ו' הציגו בסקר שהיא עצמה ערכה נתונים מדאיגים על שעות ארוכות בהן הם מאזינים למוסיקה רועשת דרך אוזניות. "זה מקור רעש הפנאי הכי זמין, ואנשים נחשפים אליו מרצון".
להורים ממליצה פרנקל לברר ולבדוק עם ילדיהם אם הסימפטומים של אטימות באוזניים או צפצופים מורגשים אצלם, שכן הילדים עצמן אינם מודעים לפגיעה שאולי כבר פגעה בהם ואינם מבחינים במצבם.
"מדובר בנזק הדרגתי ומצטבר. השמיעה נפגעת לתדרים גבוהים ולא בהכרח נחוש בזה. זה מתקדם בהדרגה ולאורך שנים. אם נהרסה השמיעה אין לזה טיפול. מדובר בתאים באוזן הפנימית שאין להם חלקי חילוף. אם אדם הגיע למצב שבו הוא צריך עוצמה חזקה יותר כדי לשמוע אין איך לפתור את זה", היא מדגישה.
