החל מגיל חינוך נציב בפני הילדים אפשרויות בחירה, אשר כולן טובות, על מנת לפתח בו את היכולת לבחור. מאיזה גיל כדאי לשחרר?
"הבחירה היא אחת היצירות היותר נפלאות שבכל היקום והיא גולת הכותרת שלו" (הרב חרל"פ, 'לחם אבירים', פרק ט"ז).
"נעשה אדם בצלמנו – הצלם האלוקי הוא הבחירה החופשית בלי טבע מכריח, רק מרצון ושכל חופשי" (משך חכמה). ומרחיב הרב קוק ואומר: "אחד מהיסודות של התשובה, במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם" (אורות התשובה). כלומר, בלי בחירה אין האדם מכיר באחריותו על מעשיו.
על ההורים לסייע לילדיהם לחשוף את האני הפנימי שלהם, כדברי מרן הרב קוק זצ"ל: "באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" (אורות הקודש).
על ההורים לסייע לילדם לגלות את עצמו, את רצונו הפנימי, על ידי כך שנאפשר לו התמודדות ובחירה, מתוך קבלת סמכויות בתחומים השונים, בהתאם לגילו וליכולתו.
עד גיל חינוך – אין לתת לילד סמכויות. הוא עדיין בתהליך של התוודעות לגופו ולכוחותיו. בשנים אלה יש לעודד את ההתפתחות הכללית של הילד מתוך ריבוי אהבה וחיזוקים חיוביים, ולאפשר את ההתפתחות היסודית של הילד בלי הפרעות וזעזועים. "שעיקר הבניין הוא היסוד, ולכן צריך שאלו השנים הראשונים צריך לנהוג גופו בכל עידונין ולהברותו ולחזקו בכל מיני חיזוקין… ודברים של טעם הם, וצריך כל אדם לעמוד עליהם וללמדם לאנשי ביתו" (סדר היום).
החל מגיל חינוך נציב בפני הילדים אפשרויות בחירה, אשר כולן טובות, על מנת לפתח בו את היכולת לבחור, כדברי הגמרא: "כי אם בתורת ה' חפצו – אמר רב: אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ". ומובא בילקוט שמעוני: "אמר רבא: לעולם ילמד אדם תורה ממי שהוא חפץ, שנאמר 'כי אם בתורת ה' חפצו'. אמר רבי: אין אדם לומד תורה אלא במה שלבו חפץ".
ובודאי שיש להיזהר מכפיית הילד לדברים שאינם שייכים לטבעו, כדברי הרב קוק: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך לימודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת" (אורות התורה).
אחרי גיל בת מצווה ובר מצווה הילדים כבר מבוגרים, ויש לתת להם לבחור, כאשר תפקידנו ללוות אותם ולייעץ להם. יש לדעת שאם לא רמסנו את אישיותם בילדותם, הרי שהם יחפצו בייעוץ שלנו כהורים באופן טבעי, בלי כל רצון למרוד.
לסיכום, הרצון האמיתי של הילד הוא עצם הנשמה, והחינוך הוא תהליך גילוי הנשמה, מה שדורש נתינת מקום לרצונו באופן מדורג, עד היותו בוגר.
