מלכה

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

מלכה התחתנה עם גבר החלומות.

כשהיתה בת שמונה-עשרה, אבא שלה מצא לה את השידוך המושלם: חכם, עשיר וממשפחה מיוחסת, תוך כמה חודשים מלכה עמדה תחת החופה עם בחיר ליבו של אבא שלה ועם ההוא שקיוותה שתצליח לאהוב ככל שהזמן יחלוף.

בערב הכלולות, נכנסה מלכה לבית החדש שלהם בפעם הראשונה, מרדכי הרים אותה בזרועותיו, נשק לה לשפתיה, ולחש לה באוזנה: ׳מלכה, מהיום את המלכה שלי וזה הארמון שלנו, מה דעתך שנמלא אותו בנסיכים ונסיכות?׳, מלכה רק חייכה במבוכה ונשקה לו על לחיו, היא לא באמת ידעה איך מתנהלים בסיטואציות אינטימיות אבל קוותה בשקט שלא יכאב לה, לא בלב, לפחות…

כשנכנסו למיטה, ידע אותה מרדכי בפעם הראשונה.

הוא היה עדין ומתחשב, בדק עמה כל הזמן כי היא בסדר וכי שום דבר לא כואב או מפריע, ומלכה רק חייכה אליו בשקט, נתנה לו אישור ללא מילים, כך, דרך העיניים, ומרדכי ידע אותה בעדינות וברכות, כיאה למלכה.

את הדמעות היא חנקה עמוק עמוק בגרונה, לא רצתה לתת לו להרגיש אי-נוחות כלשהי, לא באופן הנהדר בו טפל בה, לא באהבה הענקית אליה רחש, ולא בהערכה הגדולה אותה הראה לה מהיום בו פגש בה לראשונה.

מלכה הדליקה מקודם את נרות השבת, המתינה למרדכי שיחזור מבית-הכנסת, הערב מתארחים אצלם ארבעת ילדיהם וחמשה-עשר הנכדים הנהדרים שהביאו להם, כולם חכו בסבלנות לטקס המסורתי בו נהגו מרדכי ומלכה במשך כל שנות נישואיהם, כשהיה חוזר מרדכי מבית-הכנסת היתה מלכה מחכה לו בפתח הבית, וכשהיה חוזר, עם הטלית על כתפיו, היה נושא את מלכה בזרועותיו, ממש כמו בערב נישואיהם ולוחש לה באוזנה: ׳שבת שלום לך, מלכה שלי, את יודעת שאני אוהב אותך, נכון?׳, ומלכה, מלכה היתה נושקת לו ללחיו, מחייכת חיוך נבוך ומפצירה בו שייכנס פנימה, כן, עשרים וחמש שנות נישואין, ילדים, נכדים, חצי יובל יחדיו, אך מלכה מעולם לא גלתה למרדכי עד כמה עמוקה אהבתה אליו, אולי התביישה, אולי חששה להעמיד עצמה במקום פגיע, אך למרדכי היתה את כל הסבלנות שבעולם…

הערב חזרה מלכה מדייט רביעי עם משה.

ארבע שנים היתה אלמנה, חיה לבדה בבית הגדול והמפואר שהיה ריק מאהבה וחסר את מרדכי, סוף סוף הצליחה להרשות לעצמה לפתוח את ליבה לאהבה חדשה, כזאת שבחרה בעצמה.

כשנכנס משה לבית, שרק בהתפעלות, פאר כזה לא רואים בכל יום, ומלכה, רק חייכה בשקט, הובילה אותו במעלה המדרגות, היישר לחדר השינה, שם התפשטה בזהירות, אפשרה למשה לבחון אותה בסקרנות, לגעת בה ואף לדעת אותה, לראשונה מזה ארבע שנים, לראשונה מאז מרדכי נגע בה בפעם האחרונה בליל שישי האחרון שלהם ביחד, כמה שעות לפני שהחזיר נשמתו לבורא.

כשגמרו, לחש לה משה מילות אהבה, לטף כל חלק וחלק בגופה, אמר לה עד כמה היא אישה ואיך הוא מוקסם מהשילוב הבלתי אפשרי הזה הקיים בה, של חוזק ועדינות כה מופתיים, ומלכה, היא רק חייכה בשקט, הפנתה לו את גבה, אפשרה לו לעסות את גופה לכל אורכו, ולחשה לכרית התחרה:

׳מרדכי, אני אוהבת אותך, תמיד אהבתי ולעולם אוהב…׳

שרית אשואל, כותבת ומפיקת אירועים ותוכן, מאמינה שאת רוב בעיות העולם
אפשר לפתור בעזרת כנות ומילים יפות. לא חשוב הסדר.

sarit.ashual@gmail.com
https://www.facebook.com/sarit.ashual.7

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151