עשייה ללא הפסקה

אריאלה (48) לא עוצרת רגע כדי לנוח. כשאני מציעה לה לשבת לחשוב רק חמש דקות מה הכי חשוב לה בחייה היא מסתכלת אליי במבט שאומר: השתגעת? את יודעת כמה דברים יכולתי להספיק לעשות אם היו לי חמש דקות פנויות? היא לא מאמינה שיש לאנשים זמן להסתכל אל הים, לעצום עיניים כדי לנוח כשהם ערים.

"לי אין זמן לזה. יש לי שני ילדים, יש לי עסק לנהל, אני רוצה לשיר במקהלה, רוצה לרקוד, לצאת עם בעלי לסרט״. אריאלה באה אליי בגלל תחושה של לחץ, ובדיקות רפואיות לא העלו דבר. היא חושבת שאין קשר בין חווית לחץ גופני שמשפיע עליה ובין תפיסת עולמה שהיא חייבת להימצא בעשייה מתמדת.

אנשים שמאפיינת אותם ״עשייה מתמדת״ מרגישים בזבוז זמן כשהם לא בעשייה, כאילו אין מטרה לחייהם. העשייה הופכת להיות מהות חייהם ולא ההנאה מהעשייה. גם אם לעיתים הם מוצאים את עצמם במנוחה בעל כרחם, הם סובלים מההרגשה שיכלו לעשות משהו חיוני, גם אם המנוחה הקלה עליהם.

החברה המערבית מעודדת עיסוק מתמיד כדי להשיג ולהצליח מהסיבה שתחושת ההישגיות מובילה לתגמול, ולכן כל עצירה במרוץ החיים פירושה השהיה בהשגת מטרות. אנשים בעשייה מתמדת לוקחים אחריות על מטלות רבות ואז נכנסים למתח רב, חוששים ומתלבטים באיזה מטרה להשקיע יותר, לעיתים קרובות מרוב מטלות אינם מתמקדים בדברים שחשובים להם ביותר, ובסופו של תהליך חשים מתוסכלים, שחוקים ולא מוערכים.
זה המקום בו אני פוגשת את אריאלה. העשייה הפכה למטרה בחייה ומסיחה את דעתה מהנאה מחוויות הקורות לה בהווה כי חייה מרוכזים כל העת במה יש לה לעשות למען העתיד שלה. כשאני בודקת יחד איתה איך היא עוזרת לעצמה לנוח ולאסוף כוחות היא מספרת שהולכת ליוגה עם חברה, אבל תמיד חשה רגשי אשם ולא תחושה של שחרור וקבלת אנרגיה. למשל, אשם על כך שהיא עושה יוגה במקום מטלות אחרות שקשורות לבית או לעבודה.

קשה ללכודים בעשייה מתמדת לעצור רגע, להתבונן על עצמם וסביבם עקב הפחד מבזבוז זמן על עצירה, כשבפועל הזמן היחיד שמבוזבז הוא הזמן שהם אינם נוכחים בחייהם. לאחר שביקשתי מאריאלה לרשום את הדברים החשובים לה בחייה ולעשות צעד אחד כל יום למימושם, אנחנו בוחנות ביחד איך היא מרגישה ועד כמה היא מרשה לעצמה גם לטעות. המטרה עבורה היא ליהנות מחייה ומהעשיה בחייה ולא בהכרח רק להספיק לסיים את רשימת המטלות שלקחה על עצמה.

ג'ון קאבט-זין, מאבות גישת המיינדפולנס להפחתת מתח באמצעות מודעות קשובה, אומר: תקשיב לעצמך, לגופך, למחשבותיך, ותדריך את עצמך במה ואיך אתה עושה. הקשבה לעצמך מצריכה ריכוז גבוה ואנרגיה נפשית. תירגול להתבוננות פנימה מאפשר לבצע מטלות. והיה ולא הצלחנו לבצע חלק מהמטלות יתכן ונחווה תחושת אי-סיפוק ותסכול אבל באופן פחות קיצוני, לא נשחק, יפריע לנו פחות, כי "בזבזנו" פחות אנרגיה וזמן.