פרשת השבוע: אחרי

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

גורלות
"ונתן אהרן על שני השעירים גורלות. גורל אחד לה' וגורל אחד לעזאזל" (ויקרא טז,ח). כתב בעל הטורים על הפסוק הנ"ל וז"ל: "גורל ב' במשורה, וגורל אחד לעזאזל, וגורל לבוזזנו (ישעיהו יז,יד). דהיינו, המן שנאמר בו (אסתר ג,ו) "ויבז בעיניו", והפיל גורלות על ישראל ואמר לו הקב"ה איננו שווה לך כבר הפלתי גורלות ונפל חבלי בישראל מכל שבעים אומות".

לכאורה, דברי בעל הטורים במה שקישר בין גורל השעירים וגורל המן, מתבססים על דרשת דיוקים לשוניים דקים בלבד. מטרת המאמר – להראות שבעל-הטורים הצביע על קשר ענייני ומהותי עמוק בין שתי הפרשיות. "הפיל פור הוא הגורל לפני המן וכו'" (אסתר ג,ז). עיין באבן-עזרא שמילת פור זאת מילה פרסית ופירושה גורל. שואלים חכמי ישראל מספר שאלות על הפסוק הנ"ל.

א. מה כפילות הלשון הזאת פור הוא הגורל, והרי זו אותה מילה לפי האבן-עזרא?
ב. במה שנאמר במגילת אסתר (ט,כו) "על כן קראו לימים האלה פורים על-שם הפור" וכו', מדוע החג נקרא דווקא על-שם התרגום הפרסי של המילה?
ג.מדוע שם חג הפורים הוא בלשון רבים, והרי נקרא על-שם הפור היחיד?
ד. צריך להבין מה המרכזיות של הפור שעל שמו נקרא החג. וכי אין אירועים מרכזיים יותר במגילה שעל-שמם היה ראוי להיקרא החג?

וביאור העניין הוא: על הפסוק (אסתר ד,ז) "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו", אומר ילקוט שמעוני: "ברמז היו משיבים זה לזה (מרדכי ואסתר), שיאמר לה (התך לאסתר), עמד אחד מגזע עמלק על ישראל, שאין "קרהו" (לשון מקרה) אלא עמלק, שנאמר 'אשר קרך בדרך' (דברים כה)".

נמצאנו למדים מדברי המדרש אלו, שמהותו של עמלק – כפירה בהשגחה, ואמונה שהעולם מתנהל בצורה מקרית ולא מבוקרת. ולכן בוחר המן תאריך להשמדת ישראל על-ידי גורל, כי אין לך לכאורה דבר מקרי יותר מאשר הטלת גורל. אך מצד האמת מצינו בתורתנו הקדושה שדווקא על-ידי גורלות מתגלית השגחה מיוחדת. וכפי שמצינו שהארץ התחלקה ע"י גורלות בצורה נסית, כפי המבואר במפרשים. וכן מצינו גורלות בבית-המקדש – מקום המיוחד לגילוי שכינה. וזה מה שרומזת לנו המגילה במילים "פור הוא הגורל": בעיני המן זה היה "פור". המילה הלועזית מלמדת על היחס הלא יהודי לנושא של גורל, הוה אומר מקרה.

אך באמת זה היה "הגורל" – מילה בלשון הקודש קושרת את המושג גורל לגורל של נחלת הארץ שכולו השגחה, ולגורל במקדש. המן לתומו חשב שהוא מפיל "פור", אך באמת זה היה "גורל". ולפי זה נוכל להסביר מדוע החג נקרא על-שם הטלת הפור. כי כל מגמתה של מגילת אסתר – ללמדך שבתוך עולם מקרי ולא מושגח לכאורה, ישנה השגחה ויד ה' מכַוֶונת. ובהשגחה על הגורלות הדבר בא לידי ביטוי בצורה חדה ביותר, כי כלפי חוץ הגורל נראה כדבר מקרי לגמרי. וגם מוסבר לפי זה מדוע החג נקרא פורים בלשון רבים. משום שהיו שם שני גורלות – פור של עמלק כלפי חוץ, וגורל של ישראל בפנימיות ובהסתר.

ולפי הנ"ל מבוארים דברי בעל-הטורים. הקב"ה אומר להמן "איננו שווה לך" – אין ערך לגורל שלך, הגורל שלך שַווא ודמיון. כי מצד האמת יש כאן גורל אחר, אמיתי. מה שלפי גורלך להשמיד ולהרוג, מצד האמת זו סיבה לחיות ולהתקיים. ולא בכדי הרמז על גורלו של המן בא בפסוק הנ"ל בישעיהו. הבה נתבונן בפירוש הפסוק.

"לעת ערב והנה בלהה בטרם בוקר איננו זה חלק שוסינו וגורל בוזזינו". המלבי"ם כתב בפירוש הפסוק: כמו פחד ובהלה שיש בחשכת הלילה, ומסתלקת עם אור היום (בטרם הבוקר איננו). כך אויבי ישראל (שוסינו ובוזזינו) נעלמים מהמציאות. זאת-אומרת, כל המציאות של אויבי ישראל היא מציאות דמיונית בבחינת "פור" בהתאם לראיית המן היא, וממילא ע"י שמתגלה הדמיון במציאות ה"פור", מתגלה הגורל – השגחה והכוונה אלוקית בכל דבר.

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151