הורים לילדים עם הפרעת הקשב והיפראקטיביות (ADHD) מכירים את הביטוי "שב, תירגע ואז נדבר" היטב, וסביר להניח שמשתמשים בו על בסיס קבוע.
כאשר ילדים אלו נמצאים בהתקף זעם/כעס (טנטרום) קשה מאוד לתקשר איתם וההורים מוצאים את עצמם מחפשים דרכים להרגיע אותם.
להלן מספר רעיונות מהשטח שיכולים לעזור לילדכם להירגע ולחזור לשגירה:
לכל ילד יש את הדרך שלו להירגע, אך, כדאי שיהיה לכם בסל כמה שיותר אפשרויות אותם תוכלו לנסות עד שתמצאו מה הכי עוזר לילד הפרטי שלכם.
נשימה עמוקה היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר כדי להרגיע את הגוף. למדו את ילדיכם לקחת נשימות עמוקות (דרך האף, החוצה דרך הפה) כאשר הם מתחילים להרגיש מתוסכלים ויצאים מכלל שליטה.
הורים, מומלץ לכם גם לפעול בדרך זו כאשר אתם עדים להתפרצות של ילדכם.
אמבטיית קצף, אמבטיית מלח, מקלחת – מפגש עם המים עוזר להוריד את הלחץ להירגע.
הציעו לילדכם ללכת להירגע במקלחת . הם לא מצליחים ללכת בעצמם אפשר לקחת אותם בלי לדבר למקלחת – הם ילמדו לאט לאט ללכת להירגע לבד במקלחת עם הזמן.
קחו את הילד לטיול/סיבוב בשכונה. אם הוא מספיק גדול תאפשרו לו ללכת מסביב לבלוק בכוחות עצמו. הליכה או כל פעילות פיזית עוזרת לפרוק את האנרגיה שהצטברה אצל הילד בזמן ההתפרצות וכעת הוא צריך לפרוק אותה ברגע הנתון.
הכינו קופסת "ההתפרצות" – קופסה/תיבה וכד' עם ערכות צביעה, חוברת צביעה, תשבצים, פלסטלינה, מכוניות וכד'.
הכנס מגוון של פעילויות קצרות לביצוע שלא דורשות ריכוז ארוך טווח. בהעדר גירויים הילד נשאר בתוך ההתפרצות ולכן תיבה זו מאפשרת לילד דרך לצאת מהתפרצות ולהירגע באמצעות יצירה ואו משחק.
חדר הרגעות: תמצאו מקום בבית שאותו תייעדו כמרחב הרגעות. זה לא חייב להיות חלל גדול אבל זה צריך להיות הרחק מהאזור הפעיל של הבית.
פינה זו קטנה (או אפילו חלק מחדר ארונות) ובה כיסא או פוף ולידו כמה ספרים, חוברת צביעה, משחקי הרכבה וכד'. עודדו את ילדכם ללכת למרחב הזה, כאשר הוא כועס או יוצאים מכלל שליטה.
פינת הרגעות זה לא מקום של עונש!!!
פינת הרגעות זה המקום המיוחד בבית שהוא מקום חיובי. מקום שבו הם יכולים ללכת להתיישב, לסדר את המחשבות, או סתם להיות שם כשהם צריכים להיות עם עצמם.
לילד בוגר הציעו לכתוב יומן אישי . כתיבת יומן היא דרך מצוינת לשחרר את המחשבות. טכניקה זו מאפשרת לילדים עם הפרעות קשב וריכוז לשפוך לחצים הפנימיים שלהם מחוץ לעצמם ועל גבי נייר.
נסו לפתח הרגל יומי שבו ילדכם יכתוב עמוד או שניים, תלוי בגיל שלהם, על כל דבר שעולה על הדעת. הם יכולים לכתוב "אני שונא את בית הספר, הכלב פשוט הזיל ריר, בכי של התינוק משגע אותי …" – כל מה שעולה על הדעת. בסופו של דבר, הם יקבלו את האומץ לשחרר את כל מה שקורה בתוכם.
מחשבות הפנימיות פרטיות אלה הן לא בשבילכם או כל אחד אחר לקרוא, אי פעם.
כבדו את הפרטיות שלהם ותנו להם לדעת שהם יכולים לרשום כל דבר ללא חשש מהצצה או נזיפה בגלל מה שנכתב.
אורן זך, בת 50, מרגיעה, מסבירה מדריכת הורים לאתגרי קשב וריכוז,
מנחה סדנאות ומרצה בנושאי הפרעות קשב מנקודות מבט שונות.
בעלת תאר ראשון במדעי הרוח והחברה (תיאום וניהול קהילתי), תאר שני באנתרופולוגיה וסוציולוגיה: התמחות בייעוץ ארגוני תהליכי, הנחיית קבוצות וייעוץ פרטני, לימודי חינוך בסמינר הקיבוצים, תעודת הדרכת הורים "מכללת עידן הורות" – שלוחה של מכללת תל חי, לימודי התמחות בהפרעת קשב וריכוז, מרצה מאושרת על ידי משרד החינוך.
מוזמנים לדף הבית: https://www.facebook.com/orenzach.adhd
