פרשת מצורע

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

בני חורין תלמידים ישבו בערב כיתה, עם גיטרה וכלי נגינה שונים והמורה אמר: אני מציע שכל אחד ישאל ככל העולה על רוחו. בעל הגיטרה מרים את ידו ושואל: למה אנחנו כל הזמן קשורים, מרגע הקימה בבוקר ועד השינה, כל רגע בחיינו מלא חובות ועבדויות, תפילות, מצוות, מטלות ועוד, האם זה הפירוש בני חורין? מדוע שלא נהיה משוחררים מכל חובות ונחיה כבהמות יער? הם באמת בני חורין!

המורה לקח את הגיטרה ליד וביקש מאחד התלמידים סכין, החברה הביטו אחריו בתהיית מה . הוא לקח את הסכין וכיוון אותה לכיוון המיתרים, התלמיד הזדעק: שלא תעז! למה שואל המורה? המיתרים קשורים ולחוצים, הבה נשחרר אותם מהלחץ היומיומי. לא, אם תחתוך אותם הגיטרה לא תנגן. אההה אומר המורה, עם הגדרת בני חורין כשלך, הנשמה שלנו לא תנגן…

חג החירות איננו רק "זכר" לסיום השיעבוד לפרעה ולמצרים, הוא בעיקר מסמל לנו חירות משיעבודו של היצר הרע, וגאולה לנשמה האלוקית שבתוכנו! המושג חירות איננו מושג החלטי, זהו ענין יחסי לכל דבר. הצמח משורר כאשר הוא מקבל אור אויר ושמש. אך אם "נשחרר" אותו מהחיבור לקרקע הוא – ימות. לעומתו אם בעלי החיים יהיו מחוברים וקשורים לקרקע , זהו הצער הכי גדול עבורם.

בקרבנו שני כוחות שונים והפוכים זה מזה: הנשמה האלוקית, והנפש הבהמית. לא ניתן לתת דרור לשניהם. תמיד האחת תעשה, מה שלא בדיוק מתחשק לה. כאשר אדם שקוע כולו בקיום המצוות, הגוף לא יכול למלא את כל תאוותיו. וכאשר אדם ממלא את תאוות הגוף, הנשמה רחוקה ממילוי רצונותיה. אז מתי אנו בני חורין באמת?

הנשמה האלוקית שבקרבנו ירדה לעולם הזה לצורך מילוי שליחות, שליחות שנעשית יחד עם הגוף ויחד עם רצונות הגוף ומשאלותיו. קיום התורה ומצוותיה, הם פורקן לנשמה, היא מרגישה שהיא עושה את שליחותה ותפקידה. העבודה נעשית בשלמות יתר, כאשר האדם משכיל לרתום את ה"נפש הבהמית" לעבודת השם. כלשון הפסוק: "משכיני אחריך נרוצה".

בתחילה יש למשוך את הנפש הבהמית ולהכריחה (כפיה דתית) לקיום מצוות ה'.בשלב שני, הנפש הבהמית נכנסת לעניין והולכת אחרי הנפש האלוקית. בסיומו של התהליך, המצב הוא "נרוצה". הנפש הבהמית הכירה בעובדה, שלאמיתו של דבר, התנהגות בכיוון החיובי מביאה תוצאות טובות גם ל"בהמית". או אז, היא נרתמת בכל כוחותיה החזקים וגורמת ל"ריצה" – גם לנשמה האלוקית, קיום המצוות נעשה כרצון הנפש האלוקית עם כל הכוח והתוקף של הנפש הבהמית.

אז אנו באמת בני חורין, שתי הנפשות עובדות את ה' בסינכרון מלא! כדרשת חז"ל על הפסוק ואהבת… בכל לבבך – בשני יצריך. את הבחינה לכך, נראה בדרך הכי פשוטה. אם נחשוב לרגע נראה, שלאחר מילוי תאוותינו הבהמיות, אין רגש של סיפוק . דווקא לאחר עשיית טובה לאדם, או קיום מצווה, נשארת לנו הרגשה טובה , זה מנגן מצויין!

שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לעולם אל תפסיד, הרשם לניוזלטר שלנו

כתבות אחרונות

בחירת העורך

תיהיה בקשר איתנו

הכתובת שלנו:

 

2851 SW 58 Manor

Fort Lauderdale FL 33312

954.592.5151